צילום: Scott Olson/Getty Images
לכבוד: נשיא ארצות הברית, מר דונאלד טראמפ
שלום כבוד הנשיא,
מעולם לא חיבבתי אותך. אתה מיצג הרבה דברים שאני לא מעריכה בעולם הקפיטליסטי שאתה ושכמותך מנהלים, בכוחניות מעושה. עם זאת, היה ברור לי שתגבור על הילארי קלינטון בבחירות. אמריקה של היום מכילה עם שבע, מפונק, שרק רוצה שמישהו ימשיך לנפנף לו במניפת דולרים שמנה, שיפיג את החום והלחות והמתח אם יצליח להגיע לסייל ולהניח ידו על החולצה שכולם ילבשו מחר. אמריקה של הפוליטקלי קורקט שהשביעה נשיא שחור אבל נמנעים מלעטוף את עצמם בעלה תאנה נשי. לא צריך להיות גאון כדי להבין שהמגמה שאמריקה רצה לקראתה הוא סמי דמוקרטיה המתנהלת במריונטה אין סופית של דמויות שחושבות שהן שולטות ולעולם יגלו שמעליהן יש עוד מי שמושך בחוטים. החוטים לעולם שקופים, עדינים אבל עבים מאוד. איתנים לכח העצום מהם. משחקי השליטה והכח חזק מכם. ובמשחקי השליטה חלוקת התפקידים נותרת בלתי מגוונת בעליל. כמעט משעממת.
בכל זאת בחרתי לכתוב לך דוקא היום, אדוני הנשיא. השבעתו של שופט בית משפט עליון אשר רובצת עליו עננה שחורה מעיקה עלי. מוטב שתעיק גם עליך.
צילום: Fred Schilling/Supreme Court of the United States via Getty Images
כי השבעתו כחלק מבניית מציאות של שליטה שלך, מבלי להבין שכח גדול יותר מניע אותך, לעיתים בניגוד לרצונך, היא שגויה. אתה מבין, אדוני הנשיא, הצהרתך כי זהו ״הישג עצום״ איננה אלא חשיבה לטווח קצר, שלא לומר זלזול בקהל מצביעך והקטנת הסיכוי לבחירתך לכהונה שנייה. ההישג הוא בקרב על הורדת הידיים המסויימת הזו. גם פה, לא היה ספק שהפוליטיקה תכריע כיצד יראה בית המשפט העליון וכיצד הצדק יתרחק עוד מעט מההיכל המשמעותי ביותר בחברה הדמוקרטית שאינה עוד. אבל אם תביט רגע קצת יותר רחב, אדוני הנשיא, תראה את האדוות שעלולות להיות לניצחון המשמעותי והמקומי שלך. העם האמריקאי אולי רדום בשינה שקרנית של נוחות, אבל הוא לא טיפש. הוא יבין, להערכתי די מהר, שאתה מוליך אותם שולל. שאתה מוביל אותם לכוון צפון קוריאה. מקרב אותם, פיזית ושלטונית אל עבר שלטון של כח הרסני. העם האמריקאי לא טיפש. הוא יבין שגם אם אתה עוטף את הכל בעטיפת מתנה יפה וכותב עליה ״הדמוקרטיה הגדולה בעולם״ אתם כבר לא. לא בגלל הגודל, אדוני הנשיא. המהות השתנתה.
אין לי בעיה עם זה שהכל פוליטי. אין דרך אחרת. כולנו בני אנוש, וכולנו נעשה מאמץ לקדם את האג׳נדה שאנחנו מאמינים בה. במידה מסויימת, זו הסיבה שנבחרת על ידי העם היושב בקניון. מפה יש שתי סוגיות שמטרידות: האחת, האם אתה עדיין אוחז בהגה? או לכל הפחות מנווט? השנייה, כשאתה נוהג את הדמוקרטיה הגדולה בעולם אל עבר עתיד טוב יותר (לך!) אתה שם לב על מי אתה דורך בדרך? לא בגלל שזה צריך לעניין אותך שפגעת במישהי, זה בטח לא מטריד את אדוני. משום שהיא וחברותיה הן מחצית מהקולות שיסלקו אותך בבושת פנים מהבית הלבן, אינשאללה. ואם הגברים יתעשתו, גם הם יבינו שהם לא מעוניינים בנשיא שפוגע בבנותיהם ואימותיהם. אבל זו התמימות שבי כותבת. למעשה, עשית מהלך מבריק לטובת הגברים, והם ימשיכו לבחור בך ולמשוך איתם אותן בכוחניות. ״בואו בהמוניכם, הטרידו כאוות נפשיכם. אירגנתי לכם תעודת ביטוח״ קראת להם היום ב״הישג עצום״. אם היא תעז להתלונן (והיא לא, אני כבר אומרת לך) ותצליח לעבור את המשוכה הבלתי נסבלת של הגשת התלונה, סיכון השקט המדומה בבית, סיכון המישרה שלה, והתחקיר הכואב של מקבל התלונה, היא תגיע אל אולמו המפואר של השופט קאוואנו. האולם יהיה בדיוק ב18 מעלות. טמפרטורה שגוף נשי, למוד הטרדות, לא חושב בו באופן רציונאלי. הוא גם לא כל כך מרגיש. והשופט, שהדמעות היחידות שלחייו ידעו הן דמעות אכזבה, כשהטענות הוטחו בפניו רגע לפני שדלתות האולם הנחשק נפתחו בפניו. יש להניח שזו גם האמת היחידה שפגש בששת עשוריו. והחוויה המרשימה הזו תלווה אותו עד סוף ימיו, כשישבנו דבוק לכס השיפוט בדבק מהיר וחזק, בלתי ניתן להפרדה. כבוד הנשיא, אתה רוצה שננחש יחד לאן ילך ליבו הפוליטי של אדון השופט בעת הכרעה בתיק הטרדה מינית הבאה שיידון בו? בתלונה שיצאה מן הלב הדואב שלא לפי תכתיבי התיישנות שנכתבו בחוק על ידי גבר שמעולם לא הוטרד, וכנראה לא הבין שהטריד. אדם פוליטי כזה, בור, שלא חווה מעולם כאב ההשפלה של אונס או הטרדה. שתחם את היכולת להתלונן בטווח שבין ה״בלתי אפשרי להבין את מה שקרה לי״ ובין ה״אני לא מסוגלת לדבר על זה״.
אדוני נשיא ארצות הברית, אני מקווה שאני טועה. מקווה מאוד שהעם האמריקאי לא שבע כל כך, לא נוח לו ובכלל לא נעים לו מכל עטיפות הצלופן המרשרשות וחונקות שעטפת אותם. ואם נותר טיפה צדק בעולם הוא נמצא ברחוב, בכיכרות, בבלוגים. ומאחלת שלפחות שם העם היושב בקניון לא יוותר על השמעות קולו.
צילום: Drew Angerer/Getty Images
