מכתב לבעלי… פוטרת מהעבודה… רוצה שתדע- אני חזקה!

היי זאת אני. אני לא כועסת. ולא מאשימה. בכל זוגיות ככה אמרו לי יש אחד שהוא חזק יותר, שמוביל יותר. אצלנו זו אני. אני החזקה ואני רוצה שתדע שאני חזקה. ורוצה לדעת שאתה יודע. פשוט לדעת.

היי זאת אני. אני לא כועסת. ולא מאשימה. אני רוצה שתדע שאני חזקה. כולם אומרים לי . שאני מנהלת. שאני מחליטה. שאני בודקת. שאני קובעת.  שאני יודעת מה אני רוצה. שאני שואפת גבוה. ואם להגיד את האמת אני יודעת שאני כזו. רק שלפעמים אני תוהה איך זה  להיות קצת אחרת.

פיטרו אותך. זה יותר מחצי שנה שאתה בבית. ומחפש. מחפש עבודה. מחפש את עצמך. מחפש מה לעשות. בעיקר לפעמים זה מרגיש לי שאתה מחפש איך לעצבן אותי. אבל אני חזקה כמו שהם אומרים. צריכה להפגין שליטה.

עברה יותר מחצי שנה מאז שכל החיים שלנו התהפכו. כי הפסקת לעבוד. חס וחלילה שלא תבין לא נכון אני לא מאשימה אותך. רק שהמצב הוא כזה שעכשיו מישהו צריך לקחת פיקוד על הספינה שלנו. כי אין ברירה, יש משכנתא לשלם, יש ילדים להאכיל, צריך ללבוש בגדים, לשלם לחוגים, לשלם ארנונה, לשלם חשמל, לעשות קניות, לבשל, לכבס, לנקות. פשוט לעשות.  בכל זוגיות ככה אמרו לי יש אחד שהוא חזק יותר, שמוביל יותר. אצלנו זו אני. אני החזקה. אני,  אני המובילה.

מצאתי את עצמי משנה פאזה. לא ביקשתי את זה לעצמי. היה לי מאוד נוח. נוח עם איך שנראה סדר היום שלי, נוח עם העבודה, עם הקריירה, הילדים, חשבון הבנק, התקציב. הסתדרנו, כמו מרבית הזוגות מצליחים להשאיר את הראש מעל המים.  וכשאין ברירה אין ברירה. אז הלכתי לבוס שלי, בכיתי קצת, שיניתי קצת, הגדרנו תפקיד מחדש, עשיתי שינויים, כאלה מאוד משמעותיים מבחינתי כדי שאנחנו  נצליח לעבור את זה. שאחרי שזה יעבור ניהיה חזקים יותר. כן אני יודעת, פיטורים זה לא הצרה הכי גדולה שיש. אלו באמת צרות קטנות. רק שכרגע הן הצרות שלנו וכרגע הן דורשות ממני לעשות שינוים שלא ביקשתי לעצמי ושלא רציתי אותם. ולמרות כל זאת אני עושה אותם. כי אתה לא עושה משהו אחר כרגע.  נכון  אני חזקה, ואני תומכת, ואני משתדלת לא לצעוק, ואני הולכת "על ביצים" כדי שלא תיעלב ממני,  מנג'סת לך שתישלח קורות חיים, מתאפקת לא להעיר כי אני יודעת שאתה משתדל, עושה הכל לפי הספר כי זה מה שצריך עכשיו.  כי אני אוהבת אותך, אוהבת אותנו וזה מה שצריך כדי שלנו יהיה טוב.

יש רק בעיה אחת. קשה לי. קשה לי השינוי.  ויותר מזה שקשה לי השינוי קשה לי להמשיך ולהיות חזקה ולשדר "עסקים כרגיל" כי זה מה שמצפים ממני. וכולם מסביבי אומרים לי "יהיה בסדר". ברור שיהיה בסדר. אני עושה שיהיה בסדר רק שזה לא הופך את זה לפחות קשה. וקשה לי עם זה שהסביבה לא רואה שקשה והכי קשה שאתה לא מבין למה השינוי כזה משמעותי בשבילי, שאתה לא מבין על מה ויתרתי ומה זה הצריך ממני… ומה כל כך קשה לי הרי אתה זה שפוטרת. אתה תמצא עבודה בקרוב אני מקווה. ואני לא יכולה לחזור אחורה וצריכה להמשיך במסגרת החדשה שלי וזה קשה לי.

photo-1429032021766-c6a53949594f

 נמאס לי כל הזמן לריב איתך, נמאס לי כל הזמן להגיד לכולם יהיה בסדר אנחנו נסתדר, נמאס לי שמתקשרים אלי לשאול איך אתה  מרגיש כי איתך מפחדים לדבר, נמאס לי לעבור על כל ספרי החשבונות ודפי הבנק שוב ושוב להבין איך יוצאים מזה,  נמאס לי להרגיש ככה ונמאס לי להיות "חזקה".  נמאס לי מזה שאני לא יכולה לדבר איתך ולהגיד מה אני באמת חושבת. רוצה באמת באמת שתיקח אחריות שתתחיל לעשות משהו בלי שאני אצטרך "לנער" אותך פעמיים ביום. שתיהיה גבר. הגבר  שלי.  עם כל הדימוי המאצ'ואיסטי.  פשוט גבר.  רוצה פעם אחת להרגיש איך זה "להיות אישה קטנה" כזו שדואגים לה. ראש קטן. זו שהבעל הוא המנהל אצלה.  זו שהוא כל הזמן דואג שיהיה לה טוב. שהוא המפרנס בבית. שהוא מנהל את החשבונות, שהוא מחבק אותה וכשהוא אומר לה שיהיה בסדר, היא באמת יודעת שיהיה בסדר. כי הוא יעשה שיהיה בסדר. לא היא תיהיה זו שצריכה להפוך עולמות. והיא יכולה מצידה להתרפק על  החיבוק האוהב שלו לנוח בשקט לעשות את מה שהיא יודעת לעשות בשקט.

יש הרבה נשים כאלה, אנחנו תמיד מסתכלים עליהן מהצד ואני חושבת לעצמי איך הן מסוגלות להיות ככה?  נותנות לו לעשות הכל. כל הזמן אומרת לעצמי אני לא הייתי מסוגל. זו לא אני זה לא האופי שלי. אני צריכה לכבוש את העולם.  והנה ברגעים כאלה אני קצת מקנאה בהם.  פעם אחת להיות חלשה. להיות האישה שדואגים לה שיש משבר. שאתה תעשה שיהיה בסדר ואני אחזור לקריירה ולתפקיד הקודם  והמרגש שלי.

כנראה שזה כבר לא יקרה, וכנראה שאני אצטרך לקבל את זה שאני זו אני. ואתה זה אתה ובגלל זה אני כל כך אוהבת אותך. וכנראה שאני אמשיך לעשות שיהיה בסדר. ואתה תמשיך בשלך.  ואנחנו נעבור את המשבר הזה. ואתה תמצא עבודה. וחשבון הבנק יתאזן ונמשיך בחיים כאילו זה לא קרה. ואולי יום אחד תבין שכל מה שאני מבקשת זה שתגיד בקול שאתה מבין אותי, שאתה יודע כמה קשה לי, שאתה מעריך את השינוי, שתשלח לי איזה פרח או ברכה.
רוצה לדעת שאתה יודע.
שאתה יודע שאני עושה הכל כדי שיהיה בסדר.
שאתה יודע שאני חזקה ואנחנו ניהיה בסדר.

פשוט לדעת.

שלך

אשתך האוהבת.

אחת מאיתנו
הבלוג הסודי של הבלוגריות בסלונה, שבו ניתן לכתוב בעילום שם את כל מה שלא נעים לכתוב בבלוג הרגיל