מכתב גלוי לראש עיריית בת ים מר שלמה לחיאני.

משמעות חדשה למושג עבודות בכביש מקבלים כשמסתכלים על צומת הרחובות שמתוארת בפוסט הזה. מאד מסקרן אותי לדעת מי הרשה לעובדים להיות כה יצירתיים.

בחורה עם מחשב נייד

העבודות ברחוב יוספטל בבת ים נמשכות כבר שנים. בכל פעם באופן אקראי לחלוטין וללא הודעה לתושבים, מוצבים בשעות הבוקר כלים באחת הצמתים לאורך רחוב יוספטל. העבודות מטבע הדברים, מפריעות לתנועה וגם להולכי הרגל, אבל על זה אני לא מתלוננת חלילה. שנים רבות לא ביצעו עבודות בעיר הזו וכשסוף סוף מישהו דואג לשדרג אותה, לא נראה לי שיש מה להתלונן.

אולם, עם מה שנראה כמו סיום העבודה, אחרי שהכלים והעובדים נעלמו זה מכבר ומאחר וכבר נשתלה צמחיה חדשה, מה שבהחלט מצביע על סיום העבודות במקום, השאירו העובדים כל כך הרבה מפגעים. במכתב זה, אני רוצה להצביע על כך שזמן כה קצר אחרי סיום העבודות, גם המדרכות שכבר טופלו קורסות לתוך עצמן וזאת לאחר שזמן רב בכלל לא היו מדרכות והיינו צריכים לדשדש את דרכנו בחול או לסכן את עצמנו בהליכה בכביש.

למסמך זה אני מצרפת תמונות שצילמתי אתמול 27.8.10 בשעות הצהריים.

ואני שואלת מר שלמה לחיאני: היית מסכים שמקום מגוריך יראה כך? התמונות המצורפות מראות על סכנה מיידית לעוברי הדרך.

זה המקום המדובר בין פינת הרחובות חשמונאים יוספטל ל – דניאל יוספטל:

פינת הרחובות יוספטל חשמונאים

עמוד מסוג לא ברור נשען על כרעי תרנגולת. המדרכה שם כל כך צרה והעמוד תופס את רוב שטחה ולא משאיר מקום למעבר הולכי רגל.

עמוד על כרעי תרנגולת

שפת המדרכה התפוררה דקותיים אחרי שהעובדים עזבו את המקום:

שפת מדרכה שהתפוררה מיד עם סיום השיפוץ

הביטו בהפרש הגבהים בין הכביש לאי תנועה. פיזרו שם זיף זיף שבגשם הראשון יימוג כאילו לא היה.

הפרש גבהים עצום בין הכביש לאי התנועה

כאן אצלנו בעיר, נתנו מושג חדש למילה מדרכה. שלא כמו בכל מקום אחר אצלנו יורדים מהכביש למדרכה, כי המדרכות שקועות מתחת לפני הכביש. זו רק אחת מהן בחורף תהיה שם שלולית בגודל של אגם ולא ניתן יהיה להולכי רגל לחצות דרכה.

מדרכה מסוג חדש

הנה ההוכחה שלא מדובר בפרץ יצירתיות של אחד העובדים אלא במשהו עקבי. כאן בתמונה עוד מדרכה שקועה מתחת לפני הכביש:

פרץ יצירתיות? ממש לא!

מרצפות ופתחי ביוב מתנדנדים

מרצפות קורסות

ככה השאירו פתח של ביוב. מזדקר מעל המדרכה ופתוח לגמרי.

ביוב פתוח ומזדקר

מנורה שנעקרה ממקומה:

מנורה עקורה

פעם היו כאן דשא ופרחים.

דשא ופרחים?

בתמונה הזו גם רואים את הבורות בכביש. כל הכביש עשוי טלאים ובורות. פעם היה לנו רחוב עם מדרכות רחבות גם אם המרצפות שלהן כבר היו מיושנות, הן לפחות לא התנדנדו. היו בו עצים שהצלו על הולכי הרגל. היום בתור שדרוג קיבלנו חורבן, מפגעים וסכנת נפשות וכך מר לחיאני אתה מתכוון להשאיר לנו את הרחוב הזה לחגים שקרבים אלינו? למה מחכים? שיקרה כאן אסון?

אני שואלת מי מפקח על העבודות האלה? כי ממה שנראה כאן ומהחויה היומיומית שלי לפחות, לא נראה שיש ביקורת כלשהי. העבודה שנעשתה כאן כל כך לא מקצועית. אני באופן אישי לא ראיתי רמה נחותה כזו בשום מקום אחר. גם אם זה משני בחשיבותו, זה כל כך מכוער בעיני המתבונן, שנותר לי רק לקוות בתור מי שהצביעה לך, בתור מי שמשבחת את פועלך בעיר הזאת בכל הזדמנות, גם באותה "הזדמנות" שבה היציגו לכאורה צד פחות יפה בשלטונך בעיר הזו, שהנושא יבדק ויתוקן בהקדם.

ואם אתה מר לחיאני ואתם הקוראים תוהים מדוע אני מעלה את זה כאן ומה עניין יש למי שלא תושב העיר הזו, הרי התשובה לשאלה זו היא מן הפשוטות שבפשוטות: עיריית בת ים טרם התקדמה למאה הנוכחית וכתובות דוא"ל למשלוח לא נמצאות בשום מקום שאני מכירה, כולל באתר הרשמי של העיריה. כדי להיות הוגנת אומר, שיש שם אפשרות ליצור קשר, אבל אין שום אפשרות לצרף קבצים או תמונות לכן, אם אני צריכה לבחור בין פקס, דואר או פרסום פומבי, אני בוחרת בדרך המתאימה יותר לימינו ולשם אצרף את הקישור.

סיגלית בן-ישראל
כאן תמצאו סקירות של ספרים, סרטים וחוויות אישיות. הסקירות הן אישיות שלי או של חברים שקוראים וכותבים. למען הגילוי הנאות אספר לכם, שבנוסף לספרים שלי, אלו שאני רוכשת או שואלת, לעיתים אני מקבלת ספרים לקריאה וסקירה מההוצאות לאור השונות. אני תמיד כותבת בכנות את תחושותי לגבי הספרים שאני קוראת ולכם נותר רק לבחור אם הם לטעמכם או לא. שמחה לארח אתכם בבלוג שלי ואשמח אם תגיבו.