אומרים שפולי סויה טובים לנו. לא יודעת. אבל דבר אחד בטוח, לפחות לטעמי, כשהם לעצמם, חסר להם משהו… טעים. אז אם את בכל זאת רוצה לשלב אותם במטבח שלך הנה השיטה שלי:
אחרי מגוון נסיונות להכין משהו טעים מפולי סויה יבשים החלטתי לשנות כיוון ולהחביא אותם במאכלים אחרים, למשל בין גרגרי החומוס.
וככה אני עושה את זה:
במקום להשרות 2 כוסות גרגרי חומוס יבשים, אני משרה כוס וחצי גרגרי חומוס וחצי כוס פולי סויה יבשים.
(מדובר ביחס של 3 : 1 שלושה חלקים גרגרי חומוס יבשים מול חלק אחד גרגרי סויה יבשים).
ומכאן ואילך, עושים מה שעושים בדר"כ עם גרגרי חומוס, כמקובל במטבח שלך, ואיש לא ירגיש בהבדל.
אני משרה את גרגרי החומוס-סויה בתוך הסיר שבו אני גם מבשלת אותם למחרת. פשוט חוסך כלי אחד גדול בכיור:
הכמות שמתקבלת משתי כוסות גרגרים יבשים אחרי השרייה ובישול ארוך היא די נכבדת. אם לך, כמו לי, אין מה לעשות עם כמות נכבדת שכזו ביום אחד, אז הנה מה שאני עושה:
מחלקת את מה שנשאר לכלי זכוכית קטנים, עם פתח רחב כמו המיכל עצמו (בלי הנוזלים) ומאחסנת במקפיא. ככה אני יכולה בהתראה של רגע להוציא מהמקפיא, לשלוף מהמיכל (אחרי שטבלתי אותו במים חמימים) להעביר לסיר קטן, להוסיף טיפת מים ולשים את הסיר על האש להפשרה מהירה ולשימוש כמעט מיידי. את הנוזלים אני מאחסנת במיכל אחר במקפיא, לשימוש כציר במרקים או רטבים.