לעצב פסקול למשחק או לסרט זה קצת כמו לעצב פסקול לחיים. הדבר הכי חשוב זה ללכת עם התחושות של הגיבור. אם קמתי הבוקר עם מצב רוח טוב, אשים באוטו דיסק עם מוזיקה מקפיצה. אם הגיבור של הסרט או המשחק שמח וצוהל, תהיה מוזיקה קצבית ושמחה בפסקול. אם אני עצובה, אעדיף לשמוע מוזיקה שקטה ונוגה. אם הגיבור שלי עצוב, כנראה שדיסקו לא יהיה שם.
תהליך עיצוב הפסקול מתחלק לשניים: מוזיקה וסאונד אפקטים. בסרטים או סדרות לרוב יהיו שני אנשי מקצוע– אחד ממונה על המוזיקה והשני על סאונד אפקטים כמו טריקה של דלת, צעדים, כוס נשברת וכו'. בעולם המשחקים בד"כ אותו אדם יעשה את שניהם.
אני אוהבת להתחיל מהמוזיקה כדי להרגיש את האוירה של המשחק. איפה אני? ביפן? תהיה מוזיקה יפנית. במערב הפרוע? מוזיקה של מערבון. בשנות החמישים? מוזיקה בסגנון אלביס וכו'.
ברגע שהבנתי איפה אני (או מתי אני), אני מתחילה לעבוד על הסאונדים עצמם מול סרטון או תמונה, ממש כמו סרט אנימציה. אני מתאימה צליל לכל פעולה שמתרחשת. כמובן שהסאונדים צריכים להתאים לנושא עצמו. אם המשחק מתרחש בג'ונגל, הצעדים של הגיבור ישמעו כמו דריכה על עלים ולא על אספלט. בעלי החיים ברקע יהיו קופים וזבובים, ולא כלבים וחתולים.
החבר'ה בסדנה קצת התביישו בהתחלה. לאף אחד לא היה אומץ לקחת את המיקרופון ליד. המשתתפים (שאינם מוזיקאים) נתבקשו ליצור את הפסקול לאנימציה של המשחק באמצעות הקול שלהם בלבד. הם לא שמעו את המוזיקה שאני בחרתי למשחק המקורי, ובכל זאת עם קצת עידוד ומחשבה הגענו לתוצאה די דומה מבחינת הסגנון, המקצב, הכלים והאווירה.
הקולנוע ההולוודי היום הפך למכונה משומנת היטב. המוטיבים הסגנוניים מאוד ברורים. הצילומים הגדולים והמורכבים, המשחק המוגזם, המראה המוקפד של השחקנים, וגם הסגנון המוזיקלי שכבר מתחיל לחזור על עצמו. ההשפעה ההולוודית היא כ"כ חזקה, שדי פשוט לזהות מה היא מוזיקת "דיסני", מוזיקת "ספילברג" או מוזיקת "מארוול".
יכול להיות שכולנו נכנעים לאותן נורמות שמכתיבים לנו בהוליווד? והאם בחברה אחרת, לא מערבית, היו חושבים אותו דבר?
ההקלטה שעשינו בסנדא נשמעה כך:
[youtube -wYvCwaK290 nolink]
המשחק ממנו נלקח הקטע נקרא "Slotsfather" ואת הפסקול שאני ערכתי במקור תמצאו באתר שלי.
