מי צריך מודעות לאי פריון ?

שבוע מודעות לאי פריון מתקיים בימים אלה בארצות הברית. מארגנים אותו מטופלי פוריות המאוגדים תחת איגוד ריזולב – האיגוד הלאומי לאי פריון. השבוע נסב סביב הנושא "לנתץ מיתוסים על אי פריון" .

בחורה עם מחשב נייד

קהילת מטופלי הפוריות אצלנו יכולה ללמוד מהפעילות הציבורית הענפה שמתרחשת אצל הקהילה האחות בארצות הברית. מזה כמה שנים מתקיים שם באביב שבוע המודעות לאי פריון – שבוע המאורגן על ידי איגוד ריזולב – האיגוד הלאומי לאי פריון http://www.resolve.org/

שבוע המודעות נסב השנה סביב הנושא  " לנתץ מיתוסים על אי פריון"  ובמהלכו מתקיימות פעילויות בכל רחבי ארצות הברית ביניהן – הרצאות, כנסים, ראיונות עם מטופלי פוריות ואנשי מקצוע בטלויזיה, בעיתונות ובאינטרנט.

מחקרים חדשים

במסגרת זו פרסמה, למשל, רשת מרכזים טיפוליים תוצאות סקר שערכה בקרב 7200 צרכנים על הדרכים בהן מטופלי פוריות משיגים מידע אודות מצבם ומקבלים החלטות טיפוליות. התברר כי 30% מהמגיבים המתינו שנתיים לפחות לפני שפנו למומחה לפריון וכי הגורמים לעיכוב בפנייה לטיפול רפואי היו :  חשש שלא יוכלו לממן את הטיפולים; פחד מפני מה שיגלו בנוגע לאי הפריון שלהם; היעדר כיסוי ביטוחי לטיפולים ורגשות של הצפה.  אפשר רק להניח שבקרב מטופלים בארץ, החשש הכלכלי לא יהיה כה חזק, למרות שגם אצלנו, הטיפולים גובים מחיר כלכלי כבד בצורת היעדרות מעבודה, קשיים בהתקדמות מקצועית, שלא לדבר על טיפולים פרטיים. החוקרים מדגישים כי בעקבות החוויה הרגשית הפגיעה של הפונים לטיפולי פוריות, חשוב להעניק להם תמיכה רגשית והכוונה בכל שלבי הטיפולים.

פרסום אחר עוסק גם הוא בחוויה הרגשית של האנשים הסובלים מבעיות פוריות, טרם פנייתם לטיפולים. המחקר נערך על ידי דומר וגורדון והתפרסם בג'ורנל המקצועי FERTILITY AND STERILITY, VOL. 95, NO.4( 15 MARCH 2011)   . החוקרים פנו לגולשים שהשתתפו בפנלים באינטרנט ואשר התקשו להרות בשנתיים שלפני המחקר וכך גייסו 585 גברים ונשים שלא היו מטופלי פוריות אלא מטופלי פוריות פוטנציאליים. בין הממצאים אפשר לציין ש- 61% מהזוגות הסתירו את דיאגנוזת אי הפוריות שלהם מחברים או מבני משפחה, ש  72% מהנשים דווחו שהרגישו עצמן פגומות וש 50% מהגברים הרגישו עצמם כמי שכשלו. מעניין ביותר הממצא ש 53% מהמשתתפים הסתירו את הרגשתם מבן או מבת הזוג . החוקרים הסיקו, את מה שידוע מהניסיון הקליני כבר שנים רבות, שכבר בשלב טרום הפניה למרפאת פוריות חשים בני זוג המתקשים להרות מצוקה נפשית, ולכן חשוב להעניק להם תמיכה פסיכולוגית והכוונה כבר בשלבים ראשוניים אלה. ראו מאמרי "התשוקה לתינוק – המחיר הנפשי של טיפולי פוריות".

תרומת הבלוגרים

כחלק מפעילות שבוע המודעות, היתה פניה לבלוגרים ובלוגריות שהם מטופלי פוריות ואנשי מקצוע. אביא מדבריה הכנים והמעודדים של בלוגרית בת 31 הסובלת מאי פריון אשר כותבת בבלוג שלה "דרכי לאורך טיפולי הפוריות"  http://myjourneythruinfertility.wordpress.com/2011/04/25/national-infertility-awareness-week/#comments . בפוסט מרגש היא מונה 10 דברים שחשוב שמטופלי פוריות יספרו ויחשפו בכנות וביושר על "מחלת אי הפריון" וכיצד מחלה זו משפיעה על קהילת המטופלים. בין עשרת הדברים היא מציינת שאי פריון הוא מחלה מפחידה; שהיא לא עוסקת רק בתינוק אלא בחיי המשפחה העתידיים בכלל; שחשוב שאנשים לא יתרחקו מהאנשים הסובלים מאי פריון כי הם כמהים לחיבוק ולהכרה; שהעולם אינו ידידותי לסובלים מאי פריון; שהמטופלים מחפשים, ללא הפסק, להבין מדוע זה קרה להם; שלא רק חיי המין נפגעים, אלא כל תחומי החיים מושפעים ונבדקים – הזוגיות, האמונה בעצמך, חייך המקצועיים. בתוך כך נאבקים המטופלים מאבק מתמיד כדי לא לאפשר לאי הפריון להשתלט על חייהם. היא ממשיכה בתיאור ההשפעות "משנות החיים" של אי הפריון ואומרת – אנו נעשים חזקים יותר, חכמים יותר, אמיצים יותר. נוגעת ללב, במיוחד, פנייתה לאנשים הסובבים את מטופלי הפריון – עזרו לנו לאסוף תקווה – תמכו בנו בכל דרך שאתם מכירים, שתפו אותנו בצחוק שלכם, אף פעם אל תחלפו על פנינו אילמים ושותקים לנוכח המאבק שלנו. היא קוראת למטופלי פוריות לקחת אחריות ולהאיר את נושא אי הפריון, לדבר ולשתף כך ש"נציע תקווה למשפחות בעתיד". את הפוסט היא מסיימת במילים מעודדות – "אנו מלאים בתקווה ובאהבה ונמשיך לדבוק בחלומותינו".

ד"ר חנה גילאי גינור. קראו עוד על פריון וטיפולי פוריות באתר "הורותא"