היי נעים להכיר, שמי יהודית גורן וכבר שנים אני חושבת, רוקמת, חולמת, מתכננת לכתוב בלוג. מקום ליצירה שלי, להשראה, לרגעים הקטנים שעושים לי טוב, יומן משלי, רק שלי.
ואז מגיע הרגע הגדול הזה, והציפיות מעצמי גדולות – שיהיה מעניין, שיגע באנשים, שיהיה כתוב טוב וקולח, שיעקבו אחריו ושלא יהיה משעמם חלילה.
חרדת הדף הלבן, כל יוצר מכיר אותה (נראה לי), זאת אותה הרגשה שאני חווה כשאני לפני פרוייקט חדש, מלהיב, חשוב ומרגש, הצפיה מעצמי כל כך גדולה שאני מפחדת לאכזב, בעיקר את עצמי.
אז יצאתי מהסטודיו לבית קפה לשנות אוירה, לספוג השראה. ובעוד אני יושבת וכותבת את הפוסט הראשון שלי, אני נודדת במחשבות ותוהה על הבלוג שלי, איך הוא יראה? על מה הוא יהיה?
אני חושבת שמה שהכי מרגש אותי זה המקום שבו אני מאפשרת לעצמי להיות מי שאני באותו הרגע, כי יש בי המון חלקים והרבה מאוד תחומי עניין, וכשאת (כלומר אני) מנהלת סטודיו למיתוג ועיצוב גרפי אז חשוב להיות מאוד ברורה ומגובשת, ודווקא פה, בבלוג שלי, בא לי להיות עם כל החלקים שבי, גם הלא מגובשים, להיות מי שאני.
כשאני חושבת על מי אני ועל הבלוג הזה, אני חושבת שיש מילה אחת שמגדירה את הכל ומאגדת אותו בזר יפיפה, המילה שמובילה אותי בחיים – אסתטיקה.
מסתבר שהמילה הגיעה מיוון העתיקה (כך קראתי בויקיפדיה). "אסתסיס" – תפיסה חושית. החוויה האסתטית היא עונג או הנאה הנגרמים מעצם ההתבוננות.
וזה בדיוק זה, זה בדיוק מה שקורה לי כשאני מסתובבת וחווה את העולם דרך עיניים סקרניות, מתבוננת, אני רואה וחווה הכל: את הצבעים, המרקמים, החיבורים, כולם מרגשים אותי, הם גורמים לי לעצור, להתבונן, לספוג הכל פנימה.
זוהי נקודת המוצא שלי בחיים, בסטודיו. כי בואו נודה על האמת, תהליך היצירה יכול להיות מאוד מתסכל. לא תמיד נוחתת עלי המוזה ליצירה, ולפעמים אני צריכה ממש להתאמץ, אבל נקודת ההתחלה היא אותה חוויה אסתטית שאני מנסה ליצור. ובסטודיו שלי אני קודם כל יוצרת.
זאת לא עוד עבודה מבחינתי, זה המקום לביטוי האומנותי שלי.
ככל שאני ממשיכה בדרכי אני מבינה שאין נכון או לא נכון ביצירה, היא אינטואיטיבית מחוברת לרגשות, לחוויה.
כמובן שהיא מחוברת גם לידע וכללים, היא דורשת התמסרות והתמקצעות, אבל היא קודם כל ולפני הכל מחוברת אלינו – למה שאנחנו מרגישים בבטן, בלב.
רק אחרי שהבנתי את זה, יכולתי להשלים את תהליך המיתוג לסטודיו שלי. כשאני מחוברת מהלב לאהבה ולהשראה שלי, אני מביאה אותה אל שולחן היצירה, וכשאני מתחברת לבעלת העסק שעומדת מולי, אל לב המותג שלה, ויוצרת עבורה שפה גרפית שמדברת אותה, שפה שפונה אל לב הלקוחות שלה, היא חווה הצלחה, וזאת מבחינתי הגשמה.
לכן, לפני שנה הלכתי עם הלב והסטודיו שלי קיבל את שמו החדש Brand Heart. מפה מגיע גם השם לבלוג שלי My Brand Heart – זה יהיה המקום שלי לתת ביטוי לכל החלקים שבתוכי, לכל אותן מחשבות, אהבות, השראות שפותחות לי את העיניים, שנוגעות עמוק ובעיקר מרחיבות לי את הלב.
איך אסיים את הפוסט? בהזמנה מהלב.
אני מזמינה אותך להצטרף אלי, לפקוח עיניים להשראה, לפתוח את הלב לאסתטיקה ויצירה.
לקרוא עלי ועל העבודה בסטודיו שלי, על מיתוג ועיצוב ועל חיבורים מהלב שקורים בדרך.
