מיקי נולד בבית חולים רמב"ם בחיפה ואז הגיע אליהם לבית. בית שהחלונות שלו נסגרו בגלל הרעש והאבק. אבק שהלך והצטבר בלי הזמנה על הרהיטים. רהיטים שהחלו להתמלא בחפצים: חיתוליי בד, צעצועים, קלסרים מלא דפים. דפים שעל אחד מהן היה כתוב "משפחה אומנה".
מיקי סבל מהתפתחות לא תקינה. דינה, האם, לקחה אותו לפיזיוטרפיה, לטיפולים וכל מה שרק יכל לעזור. מוני ודינה נכנסו לחובות כלכליים, שני הילדים הגדולים, אביתר ואבשלום, נזנחו.
עד שכבר לא יכלו יותר…
יום אחד, ההורים לקחו את מיקי ומאז הוא נעלם.
אבשלום, שהיה עדיין ילד, חשב שהוא מת. אבל גילה שהוא עדיין חי וקיים. אבל היכן?
פעם היה עוד ילד ועכשיו הוא לא, כי היה כל כך צפוף עד שנפלט החוצה כמו קללה שבורחת מהפה בלי שמתכוונים. דברים משתנים, פעם היה ילד בן יומו בבית חולים רמב"ם, לאחרונה גם סבא אושפז שם, וחיים שלמים שמפרידים ביניהם. ולבסוף חזר סבא הביתה, והילד, היכן?
אבשלום שלא שקט, שחלומו היה להיות חיים יבין, החליט לפצח את התעלומה.
הוא גילה שמיקי מתגורר לו בנהריה, שהוא נמסר למוסד טיפולי. מאותו הרגע חייו נכנסו למערבולת, של כעס וכאב. הוא קיווה שיצליח לתקן את מיקי, שיוכל להצילו.
אבל המצב היה אחר ומיקי נשאר כשפי שהיה… ילד שונה. והוא נשאר אח לילד שונה, אח לאח שאינו מתגורר איתו. בן למשפחה מתפרקת.
כשאבשלום גדל והלך ללמוד, נמצאה לו הזדמנות. לעשות דוקטורט להמבורג. כל מה שאבשלום רצה זה לשכוח מעברו ולהתחיל מהתחלה, לבוא למקום שאפשר להמציא בו את עצמך מחדש, בלי קשר לכל מה שהיה קודם לכן.
רק בהמבורג שוב חזר להיות שייך רק לעצמו. יכול היה להיעלם לימים שלמים, חורים בזמן, כיסים של אוויר. שם יש לו חופש. יש רגעים שלאף אחד אין מושג איפה הוא. לרוב הוא נהנה מהם, אבל יש פעמים שהכול הופך לזיעה קרה.
בחיפה לא היה מצליח להיות אנונימי כמו פה. הוא אוהב את זה שאיש לא מכיר אותו, מחפש להיות איש בלי שם.
למרות זאת משפחתו ועברו עדיין שם. כמה שניסה לברוח מהם ומעצמו, הם שם.
שנים שאבשלום כעס על הוריו.
מה הוא היה עושה במקום אימו? היום יש את הכלים להבין, לנתח, יש עם להתייעץ. אבל אז?
היא רצתה שהוא יסלח לה. אבל על מה בדיוק?
הוא מסוגל למחול לה על הכול, להבין אותה. הוא אף פעם לא מסוגל להיות באמת בצד כדי לבקר אותה.
כאילו שאפשר לנצח את העבר, הרי זה העניין, זה נעשה קל יותר רק כשאנחנו סולחים לעצמנו על שהיינו בכלל צריכים לחיות אותו.
לא המעשים, המילים או האהבות- חייו של אדם הם בראש ובראשונה סך כל הויתורים שעשה.
הספר נוגע ברגישות ובאהבה, בקושי שחלקנו חווים. מה קורה כשנולד ילד חריג במשפחה? כיצד מתמודדים ההורים ולא פחות חשוב האחים?
מוזמנים לקרוא ולהתרגש ואולי אפילו להבין מה טומנת בחובה התמודדות זו.
XOXO
אחת שיודעת 😉