"חביבתי מה את קוראת שכל כך מצחיק אותך?" שאלה קשישה ערנית שהמתינה איתי בחדר המתנה לרופא שיניים, אחרי שהתפקעתי מצחוק בפעם השלישית.
בעלי לא בבית של מירב הלפרין הייתה התשובה.
כשספרה השלישי מה יש לאהוב בדורון הגיע לחלוקה במועדון הקוראות של סלונה, הייתי הראשונה שנרשמה.
אני לא שוכחת סופרות שמצחיקות אותי!
ואכן הלפרין לא מאכזבת, בכתיבה קולחת ושנונה היא מספרת על הניסיון לשרוד חיי-נישואין ממושכים.
גלי הגיבורה, נשואה לאבנר ויש להם שני ילדים בוגרים שחיים בבית. לא ברור את מי היא מתעבת יותר, את ילדיה הפרזיטים או את בעלה העבש. כדי לצלוח את האתגר הזה של מגורים משותפים בבית אחד, עם ילדים מעצבנים וחיי אישות נטולי תשוקה, בעלה מציע את פתרון הקסם, חילופי זוגות. היא מבחינתה מעדיפה רומן מהצד.
הספר נפתח בהגשמת חלומותיה של גלי.
אחרי פינטוזים שנמשכו שנה היא נוסעת למתחם-צימרים-לפי-שעה עם דורון, המאהב שלה.
למרבה הצער כבר בפסקה השנייה, תוך כדי מעשה האהבה, כשהוא עדיין מעליה, דורון מת.
כיוון שהיא פוחדת לחשוף את הרומן ביניהם, היא פשוט בורחת מהצימר ומקווה שבעלי הצימר ימצאו אותו וידווחו לרשויות.
הספר נע קדימה ואחורה על ציר הזמן של השנה שקודמת להתרחשות בצימר.
הוא מלווה את גלי בערוץ הפצפונים בו היא עובדת ושם היא הכירה את דורון, וכולל תיאורים מבדרים על סצנת חילופי הזוגות, על זיונים מהצד ואבחנות חדות על חיי נישואין ממושכים.
מה יש לאהוב בדורון הוא ספר שנון, קצבי ומבדר.
מירב הלפרין עושה זאת שוב!
ידיעות ספרים, 206 עמודים