הוצאת קוראים (1995) בע"מ
2007
איור הכריכה: ארז עמירן
אהבה ואומנות חוברים יחדיו.
הסופרת הילה קומם מתבלת בידע והשראה אותם מוצאים בספרות לעתים נדירות. במכונת זמן ומקום מעבירה אותנו קומם ברחובות פריז, בסמטאות פירנצה, בשדרות של תל אביב יחד עם סארטר, סימון דה בובואר, אדית פיאף, יבגני אונייגין, כרמן, שופן ובוטיצ'לי . הם חיים, נושמים ומלווים אותנו.
ריחות הבולנג'רי והפאטיסרי. הגבינות הצרפתיות ומלח הים בסן מאלו. קומם נוגעת בכל החושים, מתבלת בצרפתית קולחת ומשעשעת בביטויים שחלקם הכרתי לראשונה. ("היא לא המציאה את המים הפושרים", מסמל אישה לא חכמה במיוחד).
הפספוס והרגש החמצמץ אותם אנו חשים יחד עם כל אחת מהגיבורות מתחלף עם תום קריאת שלוש הנובלות לאופטימיות זהירה ותחושה שעכשיו כל אחת מהן תדע לאן ללכת וכיצד תמצא אמת ואהבה במקום הנכון.
עלמה היא סטודנטית בחופשה. החבר שלה יוצא למשימה עלומה ומסוכנת; יחסיה עם שותפתה לדירה עולים על שרטון. היא נענית להזמנה של הדודנית סוניה, דמות הפכפכה ומלאת שיק, לבקר בסלון של מיסייה איב סן-לורן בפאריס. סוניה מבטיחה לעלמה – שמלת חתונה בעיצובו של מיסייה, סן-לורן. עלמה מתוודעת לדמויות רבות בחייהם של מארחיה, מטיילת בעיר ובכפר, מכירה צעירים מארצות שונות בטיולים הרפתקניים מחוץ לעיר. שואבת אומנות וחווה את הריחות, הטעמים והחושים אותם מספקת העיר הזו. ההנאה שלה מעורבת בספקות שעולות וגואות המתישות אותה. המארחת שלה אינה מי שחשבה. כל זה משליך על יחסיה עם החבר שלה והספק המקנן האם באמת היא מכירה אותו והאם אמת מאחורי הסיפורים שלו?
שירה היא רווקה תל-אביבית בת שלושים, אמנית חולמנית שמזמן אינה יוצרת, עובדת בשולי תעשיית המוזיקה ומדי ערב נרדמת מול הטלוויזיה. במסיבת הסילבסטר של חבריה בקהילת המוזיקאים הקלאסיים "מבקשי הדרך", היא פוגשת פסנתרן חיוור וצעיר, שמחזיר התרגשות ופרפרים לחייה. הפסנתרן הזה, בא והולך, מחזר ונעלם. בעצם נשוי לקריירה. כשהם יחד, הקשר האינטלקטואלי והחיבור ביניהם חזק אך שירה כמהה שהוא יתממש. הפסנתרן הופך סוג של אניגמה. קשה לקרוא אותו. היא בעצמה לא מבינה "מה הסיפור שלו". לצד ההתנהלות הרגשית שלה למצוא עוגן ותשובה מחבריה, בדרך הגיונית וממדיום פרא פסיכולוגית, בדרך אמוציונלית, מתגלה לעניינו קריירה ניהולית מוזיקלית מרתקת שעולה וצומחת, זאת בארץ שקריירה כזו קשה מאוד לביצוע.
אביבה היא אישה בת חמישים שעוברת לדירה שכורה בתל-אביב אחרי משבר עמוק בנישואיה לרופא בכיר. בעודה פורקת ארגזים היא חווה מחדש את השנה האחרונה בחייה ומתעמתת עם חלומות נעוריה כשהייתה סטודנטית לזמרה באיטליה של תחילת שנות השבעים. מרכז חייה הם שני ילדיה. בן, המתקשה למצוא את עצמו, עובר חוגים ונושר מלימודים גבוהים. ובת שעושה בפירנצה את הקריירה שהייתה מיועדת לה, לפני שהתחתנה לרופא ושמה את עצמה בשורה השנייה. שני הילדים מאוד קשורים לאמם ואהבתם היא עוגן חזק עבורה. אולי סוג של מסך שבעטיו עצמה עין כל השנים למרות שבתוך תוכה ידעה את האמת. הבת מאוד קשורה לאם ומזמינה אותה ואת אחותה שגרה בווינה לקונצרט חשוב שלה, תפקיד משני בולט באופרה כרמן. השיטוט בסמטאות פירנצה, בירת הרנסנס, האדריכלות והאומנות חיים לנגד עניינו באופן מופלא. הבת מגלה שהאם שרה בפירנצה מול זמרת אגדית והאם מגלה שביתה מאורסת. ריגש אותי מאוד האב של אביבה שאינו במצב בריאותי תקין והגיע לקונצרט. תוך שהוא מנמנם הוא מדמיין וחוזר אחורה ורואה את אביבה על הבמה. לא קל אך לעולם לא מאוחר לפתוח בחיים חדשים. קשה לא לבכות על העבר ולא לחבוט ולהתפלש בו יומם ולילה. אביבה מוצאת הכוחות וכולנו אתה.
שלש הנשים הללו יכלו להיות בכל גיל ובכל מקום. מהבטחות, חלומות ועד פריצת דרך וקבלת החלטות אמיצות.
לסופרת, שזה לה ספר ביכורים, ידע תרבותי רחב במוזיקה קלאסית, ספרות, אומנות ועוד. עולם תרבותי שלעיתים חוטא בהגזמה אך זהו חלק מקסמו ולא הייתי מוותרת על אף פרט.
לעתים, ככל שדמויות המשנה מנסות להיות יותר 'תרבותיות' הן בעצם מסתירות יותר, חיות שקרים והמעטפת החיצונית ריקה מתוכן.
הייתי שמחה להתוודע לכל אחת משלוש הנשים. ההזדהות שלי אינה מקרית. אף אני זנחתי קריירה מוזיקלית בשנות השלושים לחיי לטובת פרסום, שיווק ויחסי צבור. למדתי מוזיקה ותולדות האומנות לתארים גבוהים. פריז, תל אביב- עיר הולדתי ופירנצה, שלושתן כבית שני עבורי, כל אחת בדרכה.
מרשימה ביותר תמונה העטיפה של ארז עמירן המבטאת את השלמות הפריזאית. לגלות מה מסתתר מאחוריה, צריך לקרוא את הספר.
את הספר ניתן לרכוש אצל הסופרת בטל: 03-7316561.
ההנאה שלמה!
שלכם,
רוית
הכנסו לדף "הכותבת"-
https://www.facebook.com/%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%91%D7%AA-525232204302344/?fref=ts
