בתביעות לחלוקת רכוש בין בני זוג עלולה להיות עמימות בכל הנוגע להיקף הנכסים המשותפים. האם במקרים אלה ניתן לבקש מבית המשפט למנות רואה חשבון חוקר או אקטואר על מנת לבור את המוץ מן התבן? ובכן, מדובר בשאלה נפוצה שמעסיקה בני זוג רבים בהליכי גירושין ועל כן חשוב להבהיר את הדברים.
ראשית, יש להבין כי דיונים המתנהלים במסגרת בית המשפט לענייני משפחה נעשים תחת סדרי דין ייחודיים. אלה מעוגנים בין השאר בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 ובתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (תקס"א). לגבי מינוי מומחים כגון אקטואר או רואה חשבון חוקר בתביעות רכוש, סדרי הדין הייחודיים האלה באים לידי ביטוי.
שלא כמו בתביעות אזרחיות "רגילות", בעלי דין בבית המשפט לענייני משפחה לא רשאים להציג חוות דעת של מומחה מטעמם אלא אם ניתן אישור מבית המשפט לעשות כן.
בתקנה 258יב לתקס"א, ביחד עם סעיף 8(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, נקבע הסדר ספציפי ומיוחד לגבי הגשת חוות דעת מומחים בדיונים בבית המשפט לענייני משפחה. על פי הסדר זה, בעל דין שמעוניין להיעזר בחוות דעת מומחה צריך להגיש בקשה למינוי מומחה על ידי בית המשפט (בית המשפט רשאי גם להחליט מטעמו על מינוי מומחה כאמור). אם הבקשה התקבלה ולאחר שמונה מומחה כאמור, בית המשפט יכול להתיר לבעלי הדין להגיש חוות דעת מטעמם המתייחסת לחוות דעתו של המומחה הניטראלי.
מינוי רואה חשבון או אקטואר בתביעות רכוש
פעמים רבות, צדדים לתביעות רכוש בבית המשפט לענייני משפחה מעוניינים במינוי אקטואר או רואה חשבון חוקר אשר יעמוד על מצבת הנכסים העומדים במחלוקת. בקשות מסוג זה מוגשות בדרך כלל כאשר אחד הצדדים סבור שקיים "ערפל" (בלשון המעטה) לגבי היקף הרכוש המשותף. ברוב המקרים (אך לא תמיד) הבקשות מוגשות על ידי צד שרוצה להוכיח כי בעליהן מסתירים ו/או מבריחים נכסים.
בית המשפט חייב לבחון היטב את הבקשה לרבות את הנסיבות שהובילו להגשתה והנושא (או הנושאים) שבמחלוקת. הלכה פסוקה היא כי בית המשפט הוא לא "חותמת גומי" המאשרת בקשות למינוי רואה חשבון חוקר או אקטואר, ואין הוא חייב להיעתר לבקשות מסוג זה. נהפוך הוא. נאמר בפסיקה כי מינוי מומחה מטעם בית המשפט לא ייעשה על מנת לאפשר "מסע דיג" של אחד הצדדים ב"מימי הצד השני".
בכל הנוגע למינוי אקטואר או רואה חשבון חוקר בתביעות בין בני משפחה, בית המשפט נוקט במשנה זהירות. לרוב מומחה כאמור ימונה רק אם הונחה בפני בית המשפט גם תשתית ראייתית המצדיקה זאת. היקפה של התשתית הראייתית משתנה כמובן ממקרה למקרה. ויפים לכך דבריו של כבוד השופט שוחט בספרו "סדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה" (הוצאת מחשבות, עמ' 289): "בית המשפט לא עתר לבקשה למינוי מומחה כשאין תשתית, ולו לכאורה, לצורך במינוי, ולא עשה כן אם אחיזה לכך בחומר העומד לנגד עיניו בעת המינוי".
מה קורה בפועל?
ניתוח הפסיקה בנושא מעלה מספר היבטים חשובים לגבי השאלה "מתי ימונה מומחה אקטואר בתביעות רכוש?":
- 1. כלל הנכסים או נכס ספציפי? – בית המשפט לא ייטה למנות אקטואר או רואה חשבון חוקר לפי בקשה "כללית" הנוגעת לכלל הזכויות והרכוש של אחד מהצדדים. על פי רוב, בית המשפט ייעתר לבקשה אם היא עוסקת בנושא רכושי ספציפי. לדוגמה, מוניטין עסקי, זכויות בחברה מסוימת, זכויות סוציאליות וכיו"ב.
- 2. תשתית ראייתית למינוי מומחה – בית המשפט דורש להציג בפניו תשתית ראייתית או לכל הפחות "ראשית ראיה". לדוגמה, אם הבקשה מבוססת על טענות בדבר "הברחת רכוש", הצד המבקש צריך לכל הפחות להציג ראיות ראשוניות אשר מבססות את טענותיו.
- 3. השלב בו מצוי המשפט – השלב בו מצוי המשפט הוא שיקול חשוב בהחלטה למינוי אקטואר או רואה חשבון חוקר. בד"כ בית המשפט יעדיף שלא למנות מומחה בשלבים מוקדמים מדי אלא לאחר שנשמעו בפניו ראיות רלוונטיות או לאחר מתן החלטה ו/או פסק דין, לדוגמא בתביעה לשמירת זכויות לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973.
הסתמכות על אקטואר בתביעות משפחה
למרות שבית המשפט לא מחויב למנות אקטואר בתביעות רכוש וחרף כך שבעלי דין אינם רשאים (ללא רשות) להגיש לבית המשפט חוות דעת כאמור מטעמם, יש לבעלי מקצוע הללו תפקיד חשוב בסכסוכים משפחתיים העוסקים בנכסים וזכויות.
כאשר בעל דין מתכונן לתביעת רכוש במשפחה כדאי מאד להיוועץ עם אקטואר המומחה בהליכים מסוג זה על מנת שזה יסייע בהבנת מלוא הרכוש שעומד על הפרק. יודגש כי המושג "רכוש משותף" בתביעות לחלוקת רכוש לא כולל רק את דירת המגורים וחשבונות הבנק. במצבת הרכוש המשותפת נכללים נכסים רבים נוספים כמו זכויות סוציאליות, נכסים עסקיים, מוניטין עסקי ועוד. מנגד ישנם נכסים שלא כלולים באיזון משאבים כמו דירות מלפני הנישואין בתנאים מסויימים, נכסים שהתקבלו במהלך החיים המשותפים במתנה או בירושה בתנאים מסויימים, נכסים שהוסכם שיוצאו מהסדר איזון המשאבים לפי הסכם ממון ועוד…
אמור מעתה, ייתכן ותביעת רכוש לא תהיה שלמה אלא אם תיבחן על ידי מומחה בתחום שיידע להעריך נכונה את היקף הנכסים העומדים לחלוקה. את הבדיקה יש לעשות ביחד עם עורך דין לדיני משפחה המכיר את החוק והפסיקה לגבי ההבדל שבין "נכסים משותפים" ו"נכסים חיצוניים" (שאינם מתחלקים בגירושין).
