מילים של מחשבה/עמרי דן. מחשבות שאסור לפספס/ אני חושב משמע אתה קיים/הלל לרמן

עמרי בן, בן 24 כשספר המחשבות שלו מתפרסם. מדהימה אותי המחשבה שבתוך איש כל כך צעיר יש כל כך הרבה עומק ותובנות לגבי החיים, תובנות שלחלקנו לוקח שנים להגיע אליהן, אם בכלל. אליו מצטרף הלל לרמן, עם שלל מחשבות פילוסופיות מעמיקות אבל בשפה שמתאימה לכולם

nילים של מחשבה/עמרי דן הוצאת ספרי ניב, 2018

cover-14

"שלמות

אני לא מחפש אנשים מושלמים,

רק כאלה שחיים בשלום עם הפגמים שלהם.

גם עם שלי" עמ' 27

יש כמה גישות בקריאת ספר שירים או במקרה הזה ספר מחשבות. יש שקוראים לפי הסדר, יש שמסתכלים בתוכן עניינים ובוחרים לפי השם ויש שמדפדפים אקראית. ה"מחשבה" הזו, שציטטתי בראש העמוד, קפצה לי מול העיניים בדפדוף מהיר בפעם הראשונה שלקחתי את הספר לידיים ואז הנחתי אותו בצד ומצאתי את עצמי בוהה בחלל במשך כמעט 10 דק. כמה עוצמה, כמה עומק במספר שורות בודדות.

הספר הקטן והמקסים הזה נמצא ליד המיטה שלי כבר הרבה זמן. מהסיבה הפשוטה, שכל פעם קראתי ממנו דף אחד, מחשבה אחת. חלק מהטקסטים מורכבים מכמה פסקאות, חלק באורך של שורות בודדות, חלק אפילו שורה וחצי – אבל שורה וחצי עוצמתית. אני חושבת שהגדולה לפעמים בכתיבה, כמו בשירי "האיקו" היפנית, היא דווקא ביכולת לתמצת את המחשבה או הרגש לכמה מילים בודדות.  למשל בעמוד 26 ישנה המחשבה הנקראת "זוג או פרד – לשחרר, לא לשלוט. לאהוב". כל כך הרבה נאמר בכל כך מעט מילים. עמרי דן, רק בן 24 כשהספר הזה מתפרסם, וברור שהוא לא נכתב בין יום, אלא חלקן התבשלו במשך כמה שנים, מדהימה אותי המחשבה שבתוך איש כל כך צעיר יש כל כך הרבה עומק ותובנות לגבי החיים, תובנות שלחלקנו לוקח שנים להגיע אליהן, אם בכלל.

את הספר הזה באמת אפשר לקרוא בשעה, בדיוק כמו שעמרי דן כותב בעצמו, אבל מי שיעשה את זה לדעתי יפספס. אני ממליצה לקרוא בו לאט לאט, ולפעמים אפילו לקרוא כמה פעמים את אותה המחשבה, לתת לה לחלחל, לראות היכן היא פוגשת אותנו, אם היא בכלל נוגעת בנו, יכול להיות שחלק מהמחשבות הללו יחלפו ללא התיחסות מיוחדת וחלקן יגעו בדיוק איפה שכואב! או יגרמו לנו להעריך את האדם שאיתו או איתה בחרנו לבנות את החיים שלנו. זה מה שהמחשבה המופיעה למעלה גרמה לי להבין ולהעריך, אישי יקירי, אני אוהבת אותך.

לסיום בחרתי להעלות את אחת הטקסטים הארוכים יותר, ארוך ועוצמתי.

ההה

ספר נוסף, דומה שונה שמתעסק במחשבות, הפעם ארוכות יותר הוא "אני חושב משמע אתה קיים-דיאלוגים בגובה העיניים על השאלות הגדולות/הלל לרמן, הוצאת מנדלי. 2017.

גם כאן מדובר בספר לא ארוך 160 עמודים בלבד המאגד בתוכו 14 פרקים קצרים שהם בעצם שיחות קלילות על נושאים פילוסופים עמוקים, מתאים למי שרוצה להתעמק קצת במחשבות כמו "הוכחות והפרכות פילוסופיות לקיומו של אלוהים" (פרק 3 בספר), על כך שעצם העובדה שבתודעה שלנו המושג אלוהים קיים (מתוך אמונה או קבלת אמונת האחר) כבר ביססנו את זה שאלוהים אכן קיים. הפרק הזה ועוד פרקים אחרים כמו "קוף אחרי בן אדם-עקרונות האבולוציה והפולמוס על נכונותה" (פרק 13) ועוד רבים וטובים מסודרים בצורה של דיאלוג, ישנם שני דוברים, אני קוראת להם השחור והאפור, כי כך הם מופרדים מבחינה חזותית בתוך הספר לקוחים מתוך כתיבתו של אפלטון שגם כן היתה בנויה מדיאלוג כדי לעורר מחשבה פילוסופית באדם הקורא.  מומלץ מאוד לאנשים שמעוניינים להתעמק בדרך נגישה וקלה בסוגיות פילוסופיות מודרניות, או אפילו סתם לאנשים שרוצים קצת כלים לשיחת עומק בערב שישי או במפגש עם חברים. ספרו הראשון של הלל לרמן " אין אנשים טיפשים" שיצא ב2014 גם כן סחף אחריו הדים רבים.

17-2512f