מטלית אבק- פסטיבל הסרטים חיפה

הסרט עוסק בשתי נשים שברחו מכורדיסטן, שתיהן מנקות בתים, הן שכנות, יש להן יחסים יפים והשיחות ביניהן גורמות לנו להבין המון, על ההיסטוריה שלהן, על האמונות שלהן, אחת אופטימית וחזקה והשנייה הפוכה ממנה לגמרי, הוא עוסק במקומות הכי כואבים של הקיום, בצורה כל כך יפה שאי אפשר שלא להתאהב בדמויות, את רוצה לעזור להן, לשבת איתן לשיחה, לחבק.

 

אתמול בלילה קפצה אליי חברה טובה שלי, חברות מגיל 9, מכירות טוב אחת את השנייה, ישבנו במרפסת, ד' היה אצל חבר ואני תכננתי להכנס מוקדם לישון, אבל אז ג' התקשרה ושאלה אם זה נוח, תוך כמה דקות היינו ישובות עם שתי כוסות יין ואני גם עם סיגרייה, מפטפטות, על החיים ואז נזכרתי בסרט הזה, סיפרתי לה עליו, ואמרתי לה איזו זכות יש לנו לשבת ככה במרפסת ולפטפט, ללא פחד עם המון אהבה, פטפוטים ערכיים, שיחות על אלוהים וכזה, ואנחנו שתי נשים עצמאיות שמנסות להגיע לגיל 40 הכי צעירות שיש, הכי עומדות במטרות וביעדים שהצבנו לעצמינו, כל אחת לעצמה, שתינו יושבות ואני מספרת לה איך שתי הדמויות הראשיות של הסרט מרגשות, כל הסרט הייתי כמהופנטת,  נשים שלא חושבות על טיפול מיזותרפיה נגד קמטים, הן נשים שמנקות בתים לנשים שהולכות לטיפולים מצעירים, מה שיפה במערכת היחסים הכל כך מיוחדת שלהן, שכל אחת מהן מייצגת השקפת עולם שונה, אחת חזקה, אחת חלשה, שתיהן פליטות, חיות בשכונת עוני, הילדה המדהימה שמשחקת להפליא( כולן משחקות להפליא) יסמין שמה, היא מדהימה, הילדה הזו מייצגת מליוני ילדים במצבה, ילדים פליטים שנאלצו לברוח ולמצוא מקלט במדינה זרה, הילדה הזו, היא ילדה שאין לה מסגרת חינוכית ללכת אליה כל בוקר, היא ממש כמו עוד מליוני ילדים ברחבי העולם, ילדים ללא בית, חינוך, ביטחון ועתיד מבטיח לא מצפה להם.

הסרט עוסק בשתי נשים שברחו מכורדיסטן, שתיהן מנקות בתים, הן שכנות, יש להן יחסים יפים והשיחות ביניהן גורמות לנו להבין המון, על ההיסטוריה שלהן, על האמונות שלהן, אחת אופטימית וחזקה והשנייה הפוכה ממנה לגמרי, הוא עוסק במקומות הכי כואבים של הקיום, בצורה כל כך יפה שאי אפשר שלא להתאהב בדמויות, את רוצה לעזור להן, לשבת איתן לשיחה, לחבק.

הצילום נפלא בסרט הזה, את מרגישה שאת חלק מהן.

בשנים האחרונות אני מתחברת יותר לסרטים זרים כאלו ללא סוף הוליוודי, פסטיבל חיפה מציג בפעם ה -32 מגוון סרטים עשיר ורחב ממדינות שונות.

מטלית אבק זכה בפרס הסרט הטוב ביותר, תורכיה 2016 , זוכה לתשבוחות רבות בעולם.

לדעתי הסרט עשוי כל כך טוב מכל הבחינות, סרט חובה במיוחד אם אתם אוהבים לחוות קתרזיס, אז זה סרט מצויין שפותח את הלב ואת פתחי הדמעות.

לא הפסקתי לבכות כשנגמר הסרט, רציתי לראות עוד, שיהיה המשך, שנדע עליהן עוד, בכיתי כי מה אני יכולה לעשות למענן ? ואיך ג' אמרה לי "קודם עניי עירך" ! אז אני אומרת גם עניי עירי וגם זרים כי כולנו בסופו של דבר חוזרים למקום אחד, לאדמה או לשמיים זה לא משנה אנחנו אנושות אחת , עולם אחד, שתינו מעריכות את החיים הלא פשוטים כאן, הפער הזה בין הנשים של הסרט לנשים שאני ו ג' הוא עצום ועצוב.

אני אוהבת את החיים וכל יום הוא מבחינתי נס, כל יום שכולם בריאים סביבי, כל יום שעובר בשלום, כל תינוק שנולד לעולם הזה הוא עולם ומלואו של פלא ויצירת מופת של הבריאה.

מהסרטים שילוו אותי כל החיים.

1068_movie_poster

  • בימוי אהו אוזטורק (סרט ביכורים )

  • תסריט אהו אוזטורק

  • צילום מרים יאבוז

  • פסטיבלים ברלין, איסטנבול (פרסי הסרט הטוב, השחקנית והתסריט)

  • משחק-אסיה דינקסוי, נזאן קסאל, סרה ילמז, דידם אינסלל

הקולנוע מאפשר לנו להחשף לסיפורי חיים, לצערי הסרט הזה, הוא סיפורם של רבים ורבות בעולם הזה.

תודה,

מאיה.