מחשבות מחשבות, ללא הפסקה…

בחורה עם מחשב נייד

מחשבות מחשבות, על יחסים חברות ללא הפסקה….

סוף סוף כבר ערב ועדיין המחשבות עולות ויורדות… אחרי עוד יום נפלא שעבר, כי בכל מצב כל יום "חייב", להיות נפלא…. והנה כאמור כאן הערב…  ואצלכם  בישראל עוד קצת או עוד מעט…בוקר… בתקווה שישנים טוב בלילה…אז לפני שמתחיל יום חדש, לפני שמתחיל המרוץ….של החיים, לא יודע אם זה במדוייק איך בכלל, הנושא, על יחסים וחברות בראשי… לפתע עלה… אבל אולי אחרי, חוויות  שהיו לי היום, ביום היפה הזה,  יפה שחלף לו… מהר, ועבר מן העולם, והוא שאפשר למחשבות לעלות, כמו מידי פעם…כמו שקורה אצל כולם, במיוחד בעולם יפה ומורכב, עם ובלי פייסבוק, או עולם חילוני או דתי, או אשכנזי או הספרדי, של אנשים מכל הסוגים והמינים, שקיימים בכלל בכל העולם, ובישראל גם, לבנים שחורים, אסייתים…או  כאלו צבהוניים, ביניהם, עניים, עשירים, משכילים ואפילו אנלפאבתיים גם… לכמה באמת, בעולם הנהדר הזה, יש את הדבר הנפלא הזה, שקוראים לו חברות? נאמנות? עזרה הדדית? הרי היום, הכל מכוון לדבר אחד… שהוא משפיע גם על החיים הכי פרטיים שיש… לכל אחד ואחת, וזה הקפיטליזם החזירי….שוק חופשי…  יעני חופשי, כי גם חופש, זה דבר יחסי… אבל לא אם מדובר על רדיפה אחר העושר…  אז הכל מותר וגם אפשר…   למרות שיש מקרים רבים, שאפשר לקרוא לרדיפה הזו… רדיפה אחרי הזנב…  דבר שמתקשה אני להבין… במיוחד, עת אני רואה, הכלבות המקסימות שיש בביתי, … כאשר אני מתבונן בהן, והן רודפות הרבה, אחר הזנב…  אז כמה שזה כואב… לראות את זה, או מצחיק…   תלוי מי המתבונן, אבל בכל מקרה חובה לומר,  כי…  יש טובים, נאמנים, בין רבים מחיות האדם, שהם חובה להודות…  גם מה שהיינו מצפים, מאלו שניתן לומר עליהם, שהם סתם בני אדם…  אבל פשוט קשה מאד למצוא אותם… למרות שאומרים שהם נמצאים בכל מקום, בעולם… אבל הם נמצאים… ואתה זוכה לביקור שלהם… אם על בטוח, אם זכית במשהו שיש בו, גם משהו שנותן להם זיק של תקווה… למרות שקשה להסתיר עובדה קטנה…שהם באים גם בין השאר…  מהרצון לגעת בתהילה… שעליך נפלה.. כמו  נניח שזכית בפרס הגדול של הלוטו או הטוטו… או בג'וב שיש בו מכל טוב,  של הרבה מאד עושר שמביא כבוד…  ואז כמו שכמה שלא זה מה שרצית, אבל זה … עוזר…ולפתע אתה יכול לזכות … בחבר…  אבל איזה סוג של חבר? זו כבר שאלה מאד מורכבת ענקית, שלבטח יש רק לפרוספורים גאונים, היודעים לנתח את נפש האדם תשובה מלומדת מבריקה… כי פתאום אתה מבין ושומע, מהם….  כי  יש חבר  ללילה, יש חבר ליום, יש חבר לעבודה, יש חבר לכתיבה, יש חבר לקרב או למלחמה… ויש גם חבר למסע… אבל הכי חשוב… שיש חבר… לעת צרה…  או שאז אתה מגלה שאין חבר…  כי בעת צרה,  נעלמים רבים מהחברים שחשבת שהם חברים, לפעמים הם גם אלו שפעלו, כדי לעשות… שתהייה לך צרה… "נהדרת" ואפילו כמה שיותר גדולה… דבר שלא יכולת לצפות או להאמין שיכול לקרות לך…  כי היית …  ובדיעבד אתה מתקשה להודות בזה… או טרוד או מסונוור מהאהבה לוהטת, מדהימה, או בעניני דיומא…או סתם היית טרוד בעניני אמונה…  או היית סתם חבר שנותן את כל כולו… מבלי להשאיר דבר לעצמך…  פשוט היית עיוור, כמה קשה להבין זאת למרות שזה מאד מאד פשוט לומר, והכי בעייתי בעובדה הזו שזה "פשוט", גם יכול להיות נורא… אז נו, האם יש מסקנה? לא ולא, אין מסקנה… אבל אולי…  יש והמסקנה היא, שיש להיזהר מהצרה… אבל מה לעשות… והיא הצרה… הרי היא, כמו מחלה ארורה… לרוב היא באה,  מבלי לתת לך שום התראה…  ממש לא יפה מצדה…  בדיוק כמו כל דבר בעולם של היום החפוז הזה, שכל המתנהל בו, מתנהל חפוז…  חפוז נורא…  ואז… פתאום אתה מבין… שחפוז, זה לא רק משהו במיטה…