מחשבות לילה מאוחרות על חמלה

בחורה עם מחשב נייד

חמלה –

בתקופה הזו של הקורונה והאמת כבר תקופה די מכובדת לפני שהתחיל כל הבלגן, כל הזמן עולה לי למוח המילה הזו , חמלה.

 

השעה עכשיו 24:00 וכולם ישנים ואני, שרגילה בשגרה ללכת לישון ב23 ולקום ב6 כדי לארגן עם בעלי 3 בנות למסגרות, אני פתאום בימים הללו (כשפתאום קמה ב9 כל יום ולא מתרוצצת בשום מקום מלבד חללי הבית שלנו), אני לא נרדמת מעודף שעות שינה אז במקום לישון אני כותבת לכם ומה שהתחשק לי זה לכתוב על חמלה.

 

המילה הזו עלתה לי ממש עכשיו כי קלטתי שכלנו כבני אדם כל כך שונים אבל בעצם מאוד דומים וכשקורה משבר כמו התקופה הזו אז כביכול ניכרת השונות שלנו ופעמים רבות אנו עושים את הטעות של להשוות אותנו לאחרים ואולי גם להלקות אותנו שאנחנו לא כמו האחרים כשבעצם אנחנו שוכחים שמתחת לשונות כולנו בעצם מאוד דומים. 

 

אתן דוגמה מימים אלו ממש מעולם הפייסבוק  והרשתות החברתיות בימים אלו –

 

הפייסבוק (וכל הרשתות כולל הבלוג של עבדכן הנאמנה אנוכי) מוצף בפוסטים שקשורים למצב וכל אדם מדבר מהלב שלו, מהמוח שלו ובסגנון הייחודי שלו.

 

– יש אנשים שהתקופה הזו עזרה להם לעצור מדברים שאולי לא היו מדויקים ומאפשרת להם לדייק את המשך המסלול ולחשב קצת או הרבה מסלול מחדש

 

– יש אנשים שמוצפים וחוששים בתקופה הזו ובעיקר רוצים שיניחו להם ולנשום ושהאיום הזה יחלוף והשגרה תחזור ועסוקים בלשרוד יום יום.

 

– יש אנשים שהתקופה הזו החזירה אותם הביתה , לבית הפנימי, לבית המשפחתי שקצת אובד לכולנו בעולם המודרני והם נזכרים במה שחשוב להם

 

– יש אנשים שזקוקים לחופש כמו אוויר לנשימה והתקופה הזו בעיקר מצמצת להם עוד ועוד את החופש והם סופרים את הימים שתיגמר ובעיקר מבינים כמה הם מוקירים את החופש שבנו לעצמם בשגרה

 

– יש אנשים שהעצירה הזו מוציאה מהם יצירתיות ויש כאלו שהמוח שלהם כרגע בהשתקה והם זקוקים לשגרה גם אם היא חדשה ושונה ולשקט ושלווה

 

– יש אנשים שתמיד רצים ופתאום עכשיו יכולים לעצור ויש כאלו שתמיד עוצרים את עצמם ופתאום עכשיו מגיעים לכל מני תובנות

 

-יש אנשים שפשוט חיים ולא מרגישים ששום דבר גדול קורה להם באופן אישי בתקופה הזו ותוהים מה רוצים מהם כל האנשים האחרים

 

אבל בסוף לפעמים אנחנו שוכחים שכולנו אנשים.

 

ולכלנו יש נטייה להסתכל על אחרים ולהלקות את עצמנו למה הם …. ואנחנו אחרים ?!

 

אבל בתכלס, בפנים כולנו רוצים להרגיש קיימים ובטוחים ואהובים ושייכים ומשמעותיים ומיוחדים, אצל כל אחד מאיתנו יש מנגנון אחר שמפעיל כפתורים אחרים אבל הצרכים שנמצאים מתחת הם זהים. ולפעמים אני אומרת לעצמי וגם לאחרים שאולי אם רק נצליח במקום להלקות את עצמנו שאנחנו לא כמו אחרים נוכל ליהנות מהמגוון של האנשים ומזה שלמרות שבשורש שלנו כלנו כל כך דומים במעטפת אנחנו מביאים קולות וגוונים שונים ואז מבלי ההלקאה העצמית וההשוואה לאחרים , המסרים השונים שאנחנו שומעים לא יבלבלו אותנו כל כך ויאפשרו לנו להיות קשובים ונינוחים….

 

הפייסבוק והאינטרנט בכלל וכל הרשתות החברתיות ואפילו היכולת הכל כך קלה לכתוב בלוג בימנו, שינו את העולם והפכו אותנו לכפר גלובלי אבל חשוב שנזכור שכל אחד מאיתנו יכול להביא את זווית הראייה שלו את הדברים ויש מקום לכל הזוויות ואין באמת אמת אחת ואין נכון או לא נכון ואין טעם לחשוש לפספס איזו רכבת. אם רק נסכים להיות בחמלה כלפי עצמנו שאנחנו נפלאים בדיוק כפי שאנחנו ושמה שקורה לנו כעת במשבר הזה הוא הדבר המדויק ביותר שיכול להיות לנו. איך אפשר לדעת את זה? כי הוא קורה ועם עובדות אי אפשר להתווכח ולכן אנחנו יודעים בוודאות שברמה הלא מודעת מה שהכי מדויק לנו כעת הוא בדיוק מה שקורה ולכן נותר לנו להודות לתת מודע שלנו שדואג לנו ואם בא לנו להרחיב פרספקטיבות דרך זוויות ראייה גם של אחרים אבל לא ממקום של הלקאה עצמית אלא ממקום של קבלה וחמלה ואהבה עצמית.

 

כששאלתי את עצמי למה עלה לי לדבר דווקא על חמלה, חשבתי על זה ששנים כל כך הייתי חסרה במילה הזו, חמלה, בתוכי. כל כך רציתי להשתייך ולהצליח ולהיות משמעותית שכשלא הצלחתי במה שתכננתי הדבר האחרון שהיה עולה שם זה הייתה חמלה והיום אם יש משהו שלמדתי מכל הסימנים הכחולים שנותרו על הלב שלי מכמות השנים בהם הלקתי אותו ואותי זה שהדבר הכי חשוב בכל צעד שאני עושה הוא חמלה לא משנה מה התוצאה במיוחד שהתמונה תמיד רחבה יותר מכפי שאוכל לראות בכל רגע נתון והנקודות יתחברו תמיד רק בדיעבד.

 

אז למה חמלה? כי כשאנחנו בחמלה, אז הילדה הקטנה הזו שבתוכנו (או הילד) פשוט יסכימו להמשיך ולשתף איתנו פעולה גם בהתנסות הבאה וכשאנחנו יורדים על עצמנו ומלקים אותנו בכל פעולה או העדר פעולה מתישהו הילד או הילדה שבנו ירימו ידיים ויסרבו לשתף פעולה ואז באמת נהיה בבעיה.

 

אז מה מעלה לכם המילה "חמלה" בימים אלו?

 

איפה אתם פוגשים אותה ורואים אותה במשבר המטורף הזה שכולנו עוברים בעולם?

 

וכמה חמלה אתם מצליחים לחוות כלפיכם באשר תהיה זווית הראייה והתגובה למשבר שלכם מבלי הלקאה עצמית ועם טיפה יותר אהבה?

 

 

סקרנית לשמוע

אוהבת

ענת קיסל – נושקת ל40

 

 

 

 

 

 

ענת קיסל
נושקת ל40, נשואה, אמא ל3 בנות, אחרי שינוי קריירה, בעיצומו של שינוי תזונה ומשקל, אחרי תהליך אישי וזוגי עמוק ועמוק בתוך המסע אל גיל ה40 שאחגוג ממש בסופה של שנת 2020 וכאן כדי לשתף אתכן בנקודה בזמן שלנו כא.נשים ספציפית סביב 40 , נקודה של התפכחות, של שינוי ושל התעוררות ובעיקר של התבגרות בתקווה שמשהו מהמסע שלי ייגע בעוד נשים שעוברות מסע דומה משלהן