מזל – טוב : החלטתי להתחתן עם כושר גופני….

הגעתי לגיל שצריך להתחיל – זה לא שאף פעם לא התחלתי, דווקא הייתי במצב של חברות קורקטית עם כושר גופני ואהבתי לשחות וללכת וללכת – בקיצור להזיז את הגפיים העליונות והתחתונות במידה מסויימת – כזו שלא תזעזע אותי יותר מדי.
בתקופה האחרונה אני מוצפת וחשופה דרך אמצעי התקשורת השונים בחשיבות הכושר הגופני, שמירה, מניעה, פעילות מתונה, מדודה ועוד מילים שכנראה שייכות למשפחה הזו – הבנתי שאסור, פשוט אסור לי להזניח את מה שהתגרשתי ממנו לפני שנים רבות – סך הכל לפני הגירושין היינו ביחסים נעימים ואפילו נהניתי מהמפגשים שהיו לנו. עד עכשיו כשאני מנסה להזכר למה התגרשנו – אני ממש לא זוכרת סיבה מוגדרת.
נכון, היו גם כמה טראומות על הדרך – אבל זו לא סיבה, יש סדנאות שיקום, יש סדנאות פריחה, צמיחה, חזרה ל…מיליון סדנאות וטיפולים אישיים ו….- אין סוף פעילויות כדי להתגבר על טראומת הגירושין ולהתחיל מחדש. נכון, לא נהייה קטנוניים – לא התגרשתי מבן זוג אלא מפעילות וכושר גופני, אבל בהחלט התגרשנו, הפסקנו להתראות, לא דיברנו אחד עם השני, וקראתי עליו בעתון, או שחברות סיפרו לי שיש…. אני באופן אישי לא ניסיתי לייצר מגע אישי, רק שעכשיו זה מציף אותי ואני מתחילה להסביר לעצמי שNEVER SAY NEVER , ואז מה אם הפסקתי? הרי אפשר לחזור…משפטים כאלה יפים, אפשר למות רק מהמשפטים בלי להתחתן מחדש עם כושר….
דיברתי עם החצי ושאלתי לדעתו והוא דווקא הנהן בהסכמה, לא ידעתי אם הוא מהנהן לעיתון או לדברים שאמרתי , אבל זה לא יהיה רלבנטי – תמיד אני יכולה לשלוף עכשיו את "אמרתי לך ואתה דווקא הסכמת"…לא שאני מאמינה שזה ייעזור – אבל לחיי התקווה שבדרך. לאט לאט, בימים האחרונים אני אפילו מתכננת לעצמי את המסלול (החלטתי לצעוד) – חשבתי שלחזור למקום הפשע יכול להיות דבר מועיל וחכם. יש לי זכרונות טובים ונעימים, האיזור שקט באופן יחסי, לא רחוק מהבית, נגיש ו….בעיקר שמחתי על הזכרון (שיצרתי או שהיה קיים גם קודם) – כמה היה כייף ונעים, כמה זה היה משחרר ואיך הייתי חוזרת הבייתה מזיעה עד גועל אבל…..גאה בעצמי. אז מי יכול לעמוד מול זכרונות כאלה?
אני לא יכולתי…בדמיון – כבר בניתי על מישהו שישתמש ברשימת המתנות שהייתה מצורפת ויביא מתנה מתוך הרשימה של האביזרים שמופיעים ב"רשימת החתונה" שלי עם הכושר הגופני, הרעיון המרכזי לעריכת הרשימה – קשורה בעתונות (תמיד, אבל תמיד……התקשורת אשמ…), בתמונות  הכרומו על דוגמניות בנות עשרים ושלוש עם שיער ערמוני ועיניים ירוקות.  סתם אביזר טרנדי שמקושר לפעילות שהופיע כחדש בזמן הגירושין שלי מהכושר הגופני. דווקא ברשימת המתנות שהכנתי לנישואי המחודשים עם הכושר הייתי סולידית למדי כי אם נהייה כנים  – למרות שזה לא היה מוליך אותי לגיל 23 אבל אולי הייתי צובעת את השיער למשהו בגוון ערמוני …. 🙂  שגם זה צעד בהכנה לנישואי עם הכושר.
ניסיתי לבדוק בהליכה קצרה יחסית את היכולת הגופנית שלי והיה לי ברור תוך דקות ספורות שהגירושין שלי מהכושר התרחשו לפני הרבה מאד שנים, וכדי לחדש את שבועת הנישואין ולהתחיל ללכת כמו בנאדם צריך יותר מאביזרים. חיפשתי איזה תירוץ אבל כמו גדולה קראתי לעצמי לסדר !!! החלטת על משמעת עצמית? הבנת את החשיבות? הבנת את העובדה שאת בגיל שצריך להתחיל ? – כן, הבנתי – אז אין הנחות….ונכנסים למחוייבות. להכנס למחוייבות זה לא עניין של מה בכך, זהו תהליך שדורש יותר מקטע טכני, אבל החלטה זו החלטה….
כדי להקל על עצמי את מה שנקרא טקס הנישואין המחודש עם הכושר הגופני – ראיתי שההליכה שעבדה יפה כל כך מזמן היא לא ממש אטרקטיבית וצריך לחפש איזה ריגוש אחר…..מישהי בשכונה סיפרה לי כאשר ישבנו בבית הקפה שפתחו עכשיו לריקודי בטן כאן במרכז. הסתכלתי עליה להיות בטוחה שהיא שומעת את מה שהיא אומרת ושזה גם נכון וכשמשפטים המשיכו וכל העניין נשמע קוהרנטי, הקשבתי ואפילו הבעתי עניין.
חזרה לכושר זה יפה, הליכה זה גם כייף, אבל גם לדברים טובים צריך להסתגל מחדש ולכן החלטתי להגדיר את ריקודי הבטן כפעילות כושר גופני – מה שהתברר לי בדיעבד כנכון לחלוטין. יכול להיות שזה מסוג הפעילויות שאמורות להיות משהו מוגדר ומסודר ומובנה, אבל אולי הוא יותר חופשי ומשחרר וסוג של סדנא…..כי ההנאה שם גדולה והצחוקים גדולים מהמציאות…..אם לזה אפשר לקרוא – כושר גופני, איזה אידיוטית הייתי שהתהלכתי על תקן "גרושה" מכל פעילות של כושר גופני…..לא בוכים על חלב שנשפך, שותים את מה שיש עכשיו והוא טעים.
חשבתי אם להמשיך בשיעורי ריקודי בטן או לחזור ולהנשא מחדש ולהתחייב לכושר גופני כרגע בצורת הליכה…- והחלטתי שאני חוזרת לדפוסים ישנים שהיו טובים ויעילים (נכון שזה היה לא אתמול) אז אין סיבה שלא יהיו כאלה גם מחר….
היום / מחר (השעות בין לבין) שבת – ואני מהרהרת ביני לבין עצמי מתי לסגור את רשימת המתנות …:), החלטתי שבתחילת השבוע הבא (ממש כמו בדיאטה) מתחילים מחדש. לא פשוט להתחתן שוב ממשהו שהתגרשנו ממנו ובמיוחד שזה היה לפני שנים רבות, בין הנחמות שיש לי כרגע היא העובדה שדי נהניתי מההליכות האלה, מתחושת הרוגע באיזור והשלווה הפנימית שאפפה אותי בזמן ההליכה.
מעולם לא הלכתי עם שותפים / ות, ניסיתי, אבל זה קצר-מועד, מהר מאד הבנתי שאני מתקשה לקיים מערכת זוגית (אפילו בכושר גופני – הצלחתי להתגרש..) אפילו בהליכה – וגם כדי לעשות את המסלולים אני צריכה את השקט הפנימי שלי – לא צריכה הרבה, צריכה אותי עם עצמי, מסתבר שאפילו פולנייה לעיתים רחוקות יודעת לתת לעצמה מחמאה (גם אם זה בעקיפין), כן – כנראה שאני מרגישה שאני חברה מספיק טובה וחשובה ומעניינת בשבילי ואני לא צריכה ולא רוצה רעשים חיצוניים – לפחות לא בזמן שאני הולכת.
אז זהו, התוכנית כאמור היא לחדש את קשר הנישואין ביני לבין הכושר הגופני ……- תחושת הבטן שלי (זאת מריקודי הבטן) אומרת – שהפעם אני הולכת לשחק אותה……..נראה אותי …. 🙂