מועדון המכוניות של מצרים

אם יש ז'אנר ספרותי שאני אוהבת במיוחד, הלוא הוא ז'אנר הרומנים התקופתיים, שמשלבים עלילה מצד אחד ותיאורים היסטוריים מצד שני. אולי זו הסיבה שבגללה נהניתי מאוד לקרוא את הספר "מועדון המכוניות של מצרים", מאת עלאא אל-אסוואני (הוצאת טובי), למרות שהוא לא מושלם ויש בו לא מעט קטעים מיותרים ולא ברורים.

העלילה המרכזית של הספר מתרחשת בקהיר בשלהי שנות ה-40 של המאה הקודמת, עם המצאת המכונית. באותה תקופה שולטים הבריטים במצריים והמצרים שסובלים מאבטלה גואה ומשלטון קשוח, מוצאים את עצמם מודים על גורלם הטוב כשהם מצליחים לעבוד כמשרתים ב"מועדון המכוניות" – מועדון היוקרה של אצילי העיר הזרים.
דרך עיניהם של דמויות רבות מתגוללת ההיסטוריה, על הלבטים הכלכליים, הפוליטיקה והרצון להשתחרר מהשלטון הזר לצד הפחד ממה יהיה אח"כ (מוכר?). הדמויות המרכזיות הם בני משפחת אל עזיז, שהגיעו לקהיר לאחר שהאב ירד מנכסיו.
האב, עבד אל עזיז מוצא עבודה במחסן של מועדון המכוניות ועושה הכל כדי שארבעת ילדיו ירכשו השכלה ויגדלו להיות אנשים בוגרים ומצליחים. אבל זה לא קל. העבודה במועדון המכוניות היא אולי פרנסה, אבל העובדים שם נתונים למרותו של אלקו רב המרשתים, שדואג להשפילם על בסיס תמידי, כדי "שלא ירימו את הראש". באחת הפעמים מוכה ומושפל עבד אל עזיז טוב הלב ומת משברון לב. אשתו וילדיו מבינים שהדברים משתנים ונאלצים להילחם על הפרנסה, החיים ולא פחות מזה – על הזכויות שלהם.
אהבתי שהסופר לא ייפה את המציאות ונגע בכל ההיבטים הכואבים של החברה הערבית אז – המצוקה הכלכלית, הסטיגמות, היחס לנשים, הרצון לפרוץ את המחסומים ואפילו הדרכים השונות (כמו זנות) שבה בחרו הילדים.
ולמה הוא לא מושלם?
כי הספר מתחיל עם איזה קטע מוזר שבכלל לא קשור כהוא זה לעלילת הספר וממשיך עם קטע שלם על ממציא המכונית, שאולי קשור להדגשת המעמד והחשיבות של מועדון המכוניות (ודי מעניין בפני עצמו), אבל לא ממש לעלילה. יש המון דמויות בספר – לי זה לא הפריע (אני דווקא אוהבת ריבוי דמויות), אבל זה כן הפריע לחברה שלי שקראה את הספר אחריי ואמרה שזה העיק עליה קצת.
בקיצור – אני כן ממליצה על הספר, בעיקר כי לי הוא זרם, הוא כתוב בשפה רהוטה והעלילה מקסימה.