מונוגמיה או מערכת יחסים פתוחה?

*המאמר נכתב בלשון אחידה אך הוא נכון לנשים וגברים כאחד

מונוגמיה או מערכת יחסים פתוחה? שאלה שרבים, רווקים או זוגות, מהרהרים בה בימים אלו. החיים סביבנו משתנים ללא הרף, הדרכים הישנות והמסורתיות מתמוססות, ודרכים חדשות מתקבלות לחיינו וממלאות אותנו בהיסוס ובלבול.

לעיתים קרובות תלמידיי שואלים ״בכל הנוגע למערכות יחסים רוחניות, מה הדרך הנכונה, מונוגמיה או מערכת יחסים פתוחה?״

קיימות שתי תשובות לשתי קבוצות אנשים.

תשובה ראשונה לקבוצה ראשונה (הגדולה משמעותית מבין השתיים):

תחילה נבין מי האנשים בקבוצה זו: אנשים אשר מערכת יחסים תופסת מקום מרכזי בחייהם; אנשים שמהות חייהם היא מערכת יחסים; אנשים אשר חיים למען מערכת יחסים ומוכנים למות בשבילה; אנשים שמערכת יחסים עבורם היא מטרה שיש להגשים.

לאנשים אלו אני מציעה ללכת בדרך המונוגמיה.

אלה אנשים שתופסים מערכת יחסים רומנטית כדבר המשלים אותם, ממלא אותם, דבר שנותן להם תחושת שייכות ובטחון, דבר שמייצג את מי שהם, דבר שנותן להם תחושת זהות וקיימות, משמעות ואישור למי שהם.

אלו האנשים הנותנים למערכת יחסים להגדיר את מי שהם. חלק גדול מקיומם תלוי בזוגיות. בני זוגם הופכים למראות עבורם המשקפים בדיוק את מי שהם.

מי שמגדיר את עצמו דרך עיניי בני זוגו הופך לפגיע ונתון לסבל רב. הפחד מאובדן ההכרה, תשומת הלב והאהבה של בן זוגם, מייצר אצלם רכושנות, קנאה פחד מדחייה וחרדת נטישה.

כך הופכת מערכת יחסים של ״אהבה״ לדחוסה ברגשות ובפחדים.

הוספה של אדם נוסף ליחסים טעונים רגשית, יכולה לטלטלה באופן עז את הזוגיות ולייצר כאוס פנימי וחיצוני בחייהם של בני הזוג התלויים זה בזה תלות רוויית פחדים, חששות וחוסר וודאות.

כשאנחנו מחפשים אהבה על מנת למלא חלל פנימי ריק בתוכנו, האהבה הופכת לחלק ממצב ההישרדות שלנו, וכך למעשה חדלה מלהיות אהבה ובמקום זאת הופכת להיות:

אהבה שלי,

אהבה שלך,

אהבה כואבת,

אהבה עצובה,

אהבה שהייתה,

אהבה נכזבת.

סופן של ״אהבות״ אלו בשברון לב וערעור הביטחון העצמי.

כל מי שמרגיש כי אובדן זוגיות שווה ערך לאובדנו האישי, מוטב כי יבחר במונוגמיה. מערכת יחסים מרובת מאהבים, המבוססת על חוסר ביטחון, פחד ואגו והצורך לאישור תמידי, תסתכם בקשר רוויי דרמה וסבל של אחד או יותר מהמשתתפים בו.

אין ערובה כי מערכת יחסים אינטימית תמשך לנצח, אך כל עוד היא נמשכת מוטב כי ייקחו בה חלק לא יותר משני אינדיבידואלים, מה שיעשה אותה לפשוטה יותר ופחותת דרמות ככל האפשר.

 תשובה שנייה לקבוצה השנייה:

אנשים בקבוצה השנייה משתייכים למיעוט, החיים לגמרי ברגע ולא נושאים את הסיפור מהרגע הקודם לרגע הבא. ללא סיפור, זוגיות לא יכולה להתקיים. סיפור הוא הדבק שמחבר בין הרגעים בזוגיות. כשחיים לגמרי ברגע, הזוגיות היחידה שיכולה להתקיים היא זו המתרחשת באותו רגע, אין לה התחלה או המשך ולכן אינה יכולה להיגמר.

אנשים המשתייכים לקבוצה השנייה, הם אלו המרגישים לגמרי שלמים עם עצמם ולכן אינם מחפשים מערכת יחסים שתמלא חלל פנימי וריקנות בתוכם.

במצב כזה, של שלמות פנימית אמתית, מצטמצמים באופן טבעי הרצונות, הצרכים והמאוויים, ואין צורך בזוגיות שתהיה לפתרון לחסכים שאנו חשים. רק אז התלות, הציפיות, הרכושנות, הפחדים והקנאה מתפוגגים, כי אין לנו דבר להרוויח או להפסיד – אנו במצב של שלמות. זה אולי נשמע לא הגיוני ובלתי אפשרי לחלק מהאנשים, אך למעטים שהגיעו למצב הזה של שחרור וחופש אמתי, זה קורה באופן טבעי.

כשאנחנו לא נושאים סיפור מרגע לרגע, כשאנחנו לא מחפשים השלמה פנימית והכלה ממקור חיצוני, כשאנחנו מתמסרים לחלוטין לרגע – אנחנו מקבלים עלינו את האפשרות לקיים מה שנתפס על ידי המתבונן כ״מערכת יחסים פתוחה״.

כשאנחנו חיים באמת ברגע, ולא בתוך המיינד שלנו, רק אז אנו חופשיים לנהל יחסים שונים עם אנשים שונים בזמנים שונים. נוכל להתמסר לחלוטין לאדם איתו אנו נמצאים ברגע, מבלי לערב את העבר או את העתיד.

כאשר אנו לא זקוקים להגדרה של יחסינו עם אותו אדם או לסיפור שישמש כדבק המחבר את הרגעים שלנו איתו, אין את הפחד לאבד את "הסיפור שלנו כזוג", או את "הסטאטוס שלנו כזוג".

כאשר אין בנו את הצורך להגשים את עצמנו דרך מאהבינו, מתבטל הפחד שמאהבינו ״יילקחו״ מאתנו.

כאשר אנו מרגשים מלאים בזכות עצמנו, החיסרון של מאהבנו לא ירסק אותנו. ייתכן ונחוש געגועים, אך נתענג עליהם.

אנשים רבים חיים באשליה שהם מוכנים ופתוחים לחופשיות שבאהבה, ובוחרים לנהל מערכות יחסים פתוחות או פולי אמוריות – מערכות יחסים מרובות מאהבים – ועם זאת, מגנים על עצמם ועל הזוגיות הפתוחה שלהם עם שלל חוקים, כגון:

״אפשר לקיים יחסים עם אחרים כל עוד לא מתאהבים בהם״

״ אפשר לקחת מאהבים נוספים אך חובה לספר לי הכל על כך״

״ אפשר להיות עם אחרים אך חובה לחזור בלילה הביתה למיטה שלנו״

״ בזמן שאנחנו ביחד, לא חושבים על המאהבים האחרים״

חוקיות של מותר ואסור במערכות יחסים מצביעה על כך שבני הזוג עדיין מלאי פחד מאובדן משהו או מישהו. כל עוד האהבה מבוססת על פחד מכל סוג שהוא, יהיה בה גם סבל!

ברוחניות גבוהה כלל לא קיים קונספט של מערכת יחסים פתוחה, אלא רק מרחב פתוח שבו אנחנו מאפשרים לנו ולאחרים להתקיים בחופשיות. במרחב כזה, ייתכן שנאהב אנשים שונים ברגעים שונים, ונתחבר לכל מאהב כאילו היה היחיד… ברגע זה. בלי כבלי העבר, ללא מחשבות על העתיד, ללא פחד או תחושת אשמה.

במקום הזה, של תחושת שלמות, אנחנו לא מושיטים יד לאהבה מתוך צורך כלשהו, אלא פשוט מתוך אהבה!

*****************************************************************

שאקטי מאי היא מייסדת מרכז היוגה הבינלאומי פראנה יוגה קולג׳ 

למצטרפים חדשים חודש ניסיון חינם בפראנה יוגה: goo.gl/zvoThN

מחברת הספר ״Enigma of Self Realization״

למידע על הסדנאות היכנסו לאתר

לתגובות ושאלות אתם מוזמנים לשלוח מייל ל: shaktimhi@gmail.com