מוחי בכורה: יום שני, 31.7, בשעה 21:00 ב-yes דוקו וב-yesVOD

 

אחר הצהריים טובים.

pay1965

סרט, אחד המרגשים אם לא ה–

בני אדם באשר הם, ערבים, יהודים ועל אחת כמה וכמה שמדובר בילד. ילד מדהים ומסביבו הרבה אהבה, סבא צמוד אוהב ורגיש כל כך.

סבל, עצב, כאב והרבה רגשות עלו. ובעיקר אהבה, אהבה ללא תנאים, שלא תלויה במאום. יחסים בין ערבים ויהודים, ועל רקע מלחמה,רקטות ,והרס, פיגועים מכאן ומשם. לא פשוט המצב. ובתוך כל זה יש את צוות בית החולים ועוד רבים וטובים שמסייעים למוחי ולסבו. לטפל באישרורים, להעניק עוד משחק, עוד תיק לבית הספר, עוד חיבוק ומילה טובה.

בתוך כל זה דילמות, קונפליקטים והתלבטויות רבות. יש מכשולים רבים בדרך, את מתגברים בחסות אהבת האדם והילד/ים.

מדהים, אין מילים בפי לתאר את כל ההתמודדות המדהימה. את העוצמות וההתעלות של כל הסובבים, כולל הילד הקטן הזה, שובה הלב והמתוק .

בכיתי, אהבתי, צחקתי והתרגשתי בעיקר.

ממליצה. שבו לצפות. ואם אין לכם/ן yes, התחברו במהרה.

תודה רבה ובשורות נפלאות.

 

מוחי

בכורה: יום שני, 31.7, בשעה 21:00 ב-yes דוקו וב-yesVOD

שידור נוסף: מוצ"ש, 5.8, 22:30 

פסטיבל HotDocs 2017, פרס הביכורים – פסטיבל דוקאביב 2017, פסטיבל סאן פרנסיסקו 2017

מוחי (מוחמד), ילד פלסטיני אמיץ וכובש לבבות, נולד בעזה עם תסמונת מסכנת חיים ובינקותו הובהל לטיפול בישראל כשהוא מלווה על יד סבו בלבד. מזה שבע שנים מתגורר מוחי בבית היחיד שהוא מכיר – בית החולים תל השומר – ואינו יכול לשוב למשפחתו. הרופאים בעזה ובישראל מסכימים שמערכת הבריאות העזתית אינה מאפשרת טיפול הולם במחלתו וחזרתו של מוחי אל אמו תהווה גזר דין מוות עבורו. מוחי גדל כשהוא לכוד בין שני בתים ושני עמים, ומטופל בבית החולים על ידי יהודים וערבים המתעלים מעל הזהות, הדת והסכסוך המחלק את עולמו. זמן שהייתו בבית החולים אוזל ומוחי וסבו עומדים בפני החלטות הרות גורל.

בימוי: רינה קסטלנובו-הולנדר, תמיר אלתרמן | צילום: אבנר שחף, תמיר אלתרמן, עודד קירמה, רינה קסטלנובו-הולנדר | עריכה: ז'ואל אלקסיס | פסקול: קאי טבל | מוסיקה מקורית: רן בגנו | הפקה: הילה מדליה – "מדליה הפקות", מפיק שותף: יורגן קלייניג.
הסרט הופק עבור yes דוקו בתמיכת קרן רבינוביץ לאמנויות ומפעל הפיס.

)86 דקות, גרמניה/ישראל, 2017(

"מסוג הסיפורים העוצמתיים שסוחפים את הצופה מבלי שיכול לשלוט בזה בכלל…", הארץ

"מבט מלא עוצמה על ילד קטן הכלוא בין שני צדדים של קרב שאין לו דבר וחצי דבר איתו", Indiewire

"מזמן לא ראיתי סרט כל-כך מרגש. שבוכים בו כמעט 90 דקות נון סטופ", מבקר הקולנוע, איתן ווייץ