מוזר אבל ה " ילדה גאונה " היה יותר חזק מה " ילדה לא משחקת בכלל עם שום צעצוע "

בחורה עם מחשב נייד

כינור (ברקן) נולדה בסערה גדולה, היא לא רצתה לצאת … לא רצתה לצאת…

בסוף כשיצאה, הייתה דרמה גדולה, ממש, יצאה  כמעט במסדרון ,

כלומר נכנסנו לחדר לידה … ובאלונקה בלי אמצעי הרגעה, אבל בלי קשיים היא פשוט הגיחה לעולם בסערה,                                       

                                                       כמו מתנה היא נולדה

בעולם התודעתי אומרים שהדרך בא מגיע אדם לעולם מעידה על השיעור  המרכזי של חייו

ואכן במבט לאחור ניתן לראות את שיעורי חייה של ברקן בתאור הזה :

לא רוצה, לצאת, לא רוצה לשנות, אך כל יציאה של כינור מהבועה, היא מלאה עוצמה,

כל יציאה של כינור מהבועה היא מתנה לסביבה, ממש הופעה. 

כל יציאה של כינור מהבועה לא מעידה בכלל על כל מה היה שם דקה לפני.

אחרי שהדרמה נרגעה, היא פשוט לא ישנה כמעט בכלל …. סוג של ערנות לא הגיונית

במהלך חודש וחצי היא בקושי ישנה, היא הפיקה צלילים בלי הפסקה,

היא לא שתקה, אבל היא גם לא בכתה יותר מדיי פשוט לא ישנה , גם אני לא ישנתי 

ובעקבות כך הייתי חולה מאוד (מחוסר שינה), האמת היא לקושי כזה בילדה שלישית לא ציפיתי… 

אבל דברים קורים ואני בן אדם שמסתגל מהר – הסתגלתי

הגננת בקיבוץ ביקשה שלעזור לי : "תביאי אותה אלי אני אלופה בללמד תינוקות לישון"

היא לא הצליחה ללמד אותה לישון לבד אבל מצאה פתרון חליפי,

הפתרון היחיד היה להירדם עם בכי, בעבורי זה היה סיוט , היה קשה לכל המשפחה אבל למדנו לתפקד עם הקושי

מלבד זה היא הייתה ילדה מלאכית, היא הייתה מאוד יפה, מלאת מרץ,  בתנועה מתמדת וזריזה

בגיל חודש היא כבר התהפכה בגיל חודש וחצי היא התחילה לזחול

בגיל 3 חודשים היא טיפסה מדרגות בגיל 4 חודשים היא ירדה מדרגות בגיל 7 חודשים היא כבר הלכה

מצד שני בכל הזמן הזה היא לא שחקה עם משחקים .

זה היה מוזר  אבל ה" ילדה גאונה " היה יותר חזק מ "הילדה לא משחקת בכלל עם שום צעצוע" …                       

זה בהחלט זכה להתבוננות מהירה  אך לא עמוקה. 

המשכנו הלאה …. ההמשך בפוסט הבא 

 

 

אמא תעזרי לי ליצור עולם חדש, כזה... שמקבל שוני
אֲנִי רוֹצָה לְסַפֵּר עַל יַלְדָּהּ חָצוּיָה, שֶׁבְּשׁוּם מָקוֹם לֹא הָיְיתָה רְצוּיָה. בַּהַתְחָלָה אָמְרוּ: " הַיַּלְדָּה לֹא בְּרוּרָה", וַאֲפִילּוּ הֶטִיחוּ מִדֵּי פַּעַם.... הָזוּיָה, אַחַר כָּךְ אָמְרוּ שֶׁאֵין לָהּ מָקוֹם אֶצְלָם, הִיא שׁוֹנָה וְלָכֵן הִיא לֹא מַתְאִימָה, לָעוֹלָם. וְאָז לְשָׁרוּת לְאוּמִּי הִיא רָצְתָה, וְכָךְ לָהּ הֵרִימוּ, שֶׁרַק אִם תִּהְיֶה כְּמוֹ כָּל הַשּׁוֹנִים, רַק אָז הֵם יַסְכִּימוּ. וְהַיַּלְדָּה לֹא הִסְכִּימָה לְהִישָּׁאֵר עֲצוּבָה, וּלְשַׁנּוֹת אֶת הָעוֹלָם הֶחְלִיטָה, הָאֲהוּבָה. בְּשׁוּרָה תַּחְתּוֹנָה, לַסֵּפֶר לָכֶם רָצִיתִי, אֵיךְ יַלְדָּה אַחַת עִם אוֹטִיזְם וְקוֹל מַלְאָכִי, מַצְלִיחָה לְמָלֵא אוּלַמּוֹת, בָּתִּים, תֵּיאַטְרָאוֹת. הִיא בְּמַסָּע לְחָיִים, רוֹצָה עוֹלָם טוֹב יוֹתֵר לִבְּנוֹת, עוֹלָם שֶׁיּוּכַל לְאַפְשֵׁר לָהּ וְלַחֲבֵרִים לְהִתְקַבֵּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁהֵם: פָּשוּט שׁוֹנִים, עִיוְּורִים, עַל כִּיסְּאוֹת גַּלְגַּלִים, שְׁמֶנִים, גְּאוֹנִים אוֹ אֲפִילּוּ חָצוּיִים, כָּךְ כְּמוֹ שֶׁהֵם, לִחְיוֹת בְּפַּשְׁטוּת, בִּיְּעִילוּת וְלִהְיוֹת שְׂמֶחִים.שִׁיר זֶה נִכְתָּב, כְּדֻגְמָה - לָעוֹלָם מוּקְדָש, מתוך מֶסֶר הָאָדָם הֶחָדָשׁ, וּכְכָזֶה הוּא בְּעֶצֵם - הָיְישּׂוּם כִּינּוֹר חַיִּים - אַחְרָאִית עַל הָרַעְיוֹן, אָיֶלת שָׁלוֹם - עָל הָחֲרוּזִים, בַּיַּחַד הֶן יוֹצְרוֹת שִׁירה בְּתְּאוּם