בוקר טוב לקוראים הפשושים ולקוראות היפות שלי
היום אני רוצה לספר לכולם על ההרכב בו אני חבר ומגן ב-7 השנים האחרונות, אינדיאנה זהו שמו. אנוכי אוהד (הד צ׳יף), אלונזו ראטור ורן אסולין, נמצאים בהרכב מההתחלה. כל שנתיים אנחנו מחליפים בסיסט – דבר שהתחיל כמצב נתון או ברירת מחדל שנאלצנו להתרגל אליה, והתעצב אל תוך מסורת, משהו שבשגרה. עשינו ברית לשנות את העולם, או לפחות את דרום תל אביב, מהזווית של תרבות מקומוית/חוויית הופעות/שפע של חומר מקורי וחי.
לאורף השנים הוצאנו הרבה שירים, כמה אלבומים, הופענו בפסטיבלים ורכשנו אנשים שמלווים אותנו בהופעות. אך זה לא מספיק! אנחנו רוצים ממש שעוד אנשים יכירו את השירים שיצרנו ואת פועלנו עד כה. הלהקה מתאפיינת בשילוב של pאנק עם המון גרוב של רגאיי, דיסקו ואף מזרחית. העיבודים מקוריים ומזיזים ויש בהם המון רפרנסים לדברים שעחליהם גדלנו ודברים קצת יותר חדשים. אז רוצו ליוטיוב, גלו אותנו וספרו לנכדים שלכם!
המלצת המערכת: אינסופי, אין הדדיות בתל אביב, ביטחון עצמי, מרפסת ועמוד נופל. התחילו מהשירים האלה ותנו גם פידבק כמובן אם בא לכם. תודה למי שקיבלנו ממנו את תשומת הלב מהפוסט הנוכחי הזה:) צ׳או, נשיקות. ביי בינתיים.