מוזיקה לאוזני

ופתאום שמעתי עברית.

היא הופיעה בהפתעה אחרי כל כך הרבה זמן בלעדיה. כמעט שנה שלמה עברה מאז הפעם האחרונה בה גונבה העברית לאזניי…

a1994f52-ceb4-4cb3-9075-436510c73603

ופתאום שמעתי עברית.

היא הופיעה בהפתעה אחרי כל כך הרבה זמן בלעדיה. כמעט שנה שלמה עברה מאז הפעם האחרונה בה גונבה העברית לאזניי. אז המתנו במסעדה בעיר תיירותית במיוחד. הבנות לא הצליחו להסתיר את ההתרגשות. כי מי שלא עבר צום שפת אם למשך כמה חודשים לפחות, לא יבין זאת.

כלומר, אנחנו מדברים רק עברית בבית, אבל למעט שיחות טלפון מועטות, כי היום בעידן הווטסאפ והפייסבוק מי בכלל צריך לדבר בקול רם? ולמעט פגישות ספורות עם חברים בערים הקנדיות הגדולות וביקורים נדירים, לא שמענו, לא ראינו, לא נתקלנו בישראלים אחרים.

"אז בואו נחכה כאן בינתיים". זה היה המשפט שמילא את בנותי באושר רב כל כך. וכולנו חייכנו אל המשפחה ההיא שחייכה חזרה. כשסיפרתי להם שזו לנו הפעם הראשונה שאנחנו פוגשים ישראלים מזה חודשים רבים הם נראו המומים. "איפה אתם גרים????", תיארנו את העיירה היפהפיה והפסטורלית נטולת העברית, על כל גווניה. וכך פצחנו בשיחה קולחת בתור במסעדה. בלי גמגום, בלי R  שנשמעת אחרת, ובלי מילים שלא באות דווקא כשצריך. חמש דקות דיברנו והן היו כמו מתנה משמיים.

תמיד קיטרתי על השפה העברית. כמה היא מכוערת, כמה היא דלה. איך היא בטח נשמעת מהצד. עם החית הזה והריש שאף אחד לא מצליח לבטא. אבל אחרי שנתיים פה אני יכולה לספר כמה אני מתגעגעת אליה. כמה יפה היא נשמעת לי פתאום. כמו מנגינה צוענית בסרט של קוסטריצה.

הפעם המפגש עם השפה היה מעט שונה. "אל תעלי במגלשה!!", הרעים אב המשפחה בקולו. הבריכה היתה הומה מאדם. ורק ילדי המשפחה ההיא ניסו לעלות במגלשות המים מהצד ההפוך, רק הם טיפסו על סולם של צוות הבריכה בלבד, ורק הוריהם צעקו עליהם בניסונות נואשים לחנך את הפרחחים.

הבטתי מחויכת בבטנו העגולה והצחורה של האב, באשתו המיוזעת שזעקה ממעלה המגלשה שהיא כבר מגיעה לעזור לו להשתלט על המצב. הם לא הבחינו בי ולא חשדו לרגע שיש מישהו ששומע ומבין ויודע.

זה היה מצחיק איך הופיעה העברית פתאום, אבל ברגע בו רציתי לגשת אליהם ולקשקש, לפטפט ולהתוודות הם כבר לא היו שם. הבנות הגיעו בריצה ואמא תראי איך אני קופצת, ובואי מהר את חייבת, וכשהסבתי את ראשי  זה היה מאוחר מדי. הם פשוט נעלמו בין המון האנשים, ובתוך האנגלית הדייסתית הזו נבלעה לי שוב העברית. נעלמה כלא היתה.