מודל ה"מדרגה "- מועדים בשמחה –מדריך לנפילות שמחות
מודל המדרגה נבחר לסמל את הנפילה לצד השמחה.
מדרגה מטבעה יכולה להיות עבור עלייה וגם עבור ירידה .ההחלטה שלנו האם להיות בעלייה או בירידה היא כולה שלנו והכלי הוא אותו כלי . מדרג מלשון שלב אפשר לעלות ואפשר לרדת ,בסופו של דבר המדרגה מאפשרת לנו תנועה דו כיוונית .
מדרג"ה-
מ-מעידה מלשון נפילה
ד– דריכה./דריכות : דריכה במקום מודל הרמזור שלב אדום -עצירה
ר-רגש של רווחה נפשית/ רווח/ריפוי : שמחה. שלב ההבנה כי המעידה היא לשם זינוק וצמיחה שלב כתום ברמזור
ג– גילוי : גילוי החזקות והכוחות הטמונים בי לשם הפתרון שלב כתום ברמזור .
ה– הצלחה -התמודדות :ביצוע ויישום תובנות הגילוי .שלב ירוק ברמזור .
על פי ההגדרה המילונית מדרגה היא :
מַדְרֵגָה
- עלה שדורכים ועולים בה, מדרך שטוח ומוגבה קלות שניתן לטפס עליו רגלית ולהגיע למפלס גבוה יותר.
- "וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׁדֶה וְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאֲדָמָה וְכֹל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת וְכָל-חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל."(יחזקאל ל, פסוק כ)
- "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת-מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת-קוֹלֵךְ כִּי-קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה." (שיר השירים ב, פסוק יד)
- דרגה, מעלה, שלב, מעמד, רמה, דרג, סטטוס חברתי.2
- איבד את כל רכושו והגיע אל שפל המדרגה.
מיטץ' הדברג
""מדרגות נעות אף פעם לא מתקלקלות. הן פשוט הופכות למדרגות.
מעידה
נפילה
"מי ששואף למשהו נעלה יותר חייב להביא בחשבון שביום מן הימים יקבל סחרחורת. מהי סחרחורת? פחד הנפילה? אם כן מדוע מסתחרר הראש גם במגדל תצפית מוקף מעקה ביטחון? סחרחורת היא דבר שונה מפחד הנפילה; סחרחורת פירושה שהתהום הפעורה תחתינו מושכת אותנו, מפתה אותנו, מעוררת בנו כמיהה לנפילה, מפניה אנו מתגוננים בבהלה. יכולנו לקרוא לה גם שיכרון החולשה – אדם מודע לחולשתו ואינו רוצה להיאבק בה, אלא להיכנע לה, הוא משתכר מחולשתו ברצונו ליפול באמצע הכיכר, לעיני כול, להיות מטה ועוד נמוך ממטה."
{ מתוך הספר "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" }
”אם רוצים לצמצם / לפעמים צריך להרחיב / אם רוצים להחליש / לפעמים צריך לחזק. // על מנת להפיל דבר / יש לרוממו תחילה / כדי לקבל / צריך קודם לתת“. אכן חכם הסיני הזה (בשיר הקרוי אגב ”רפואה סינית“)
מתוך הספר של טאו
שלב המעידה הוא השלב הראשון במודל המדרגה .
שלב זה מסמן את הנפילה.הארוע,הסיטואציה ,המצב שבגינו אני מרגיש כי ירדתי במדרגה.
חוסר תפקוד, חוסר הבנה ,אי יכולת להתנהל על פי מצבי הרגיל .
השורש ממנה מגיעה המילה מעידה הוא השורש י.ע.ד ,כלומר בעצם הנפילה /המעידה ישנו איזה שהוא יעד, מטרה סמויה אותה עלי לגלות ולהבין .
דריכה
דריכה ,הינה השלב השני של מודל המדרגה .
שורש המילה דריכה היא ד.ר.ך כלומר ,תהליך הדריכה או הדריכות הוא שלב חשוב לפני ההארה.
לכאורה בשלב הדריכה יש תחושה של "בזבוז זמן",חוסר התקדמות , אולם שלב הדריכה הינו שלב קריטי להבנת המצב ועיכול הדברים .
מצב של דריכה כמוהו כמו שבוע אבל לאחר מוות ,כמוהו כמו אשפוז בבית חולים לפני יציאה לשיקום .
"מקור הסבל לפי הבודהיזם הוא בניסיון להיאחז אחיזה מקורה בתשוקה לביטחון ולוודאות.
כלומר ,בתשוקה להימנע מתסכול,מפחד,מצער ומשאר עוגמות נפש.
אלא שהיאחזות מביאה עמה סבל .מכיוון שאותו הדבר שנאחזנו בו סופו להשתנות .בשלב הדריכה יש להגיע לאיזה שהוא איזון הרמוני ,כדי לחזור אט אט למהלך החיים השוטף .
תפקוד הרמוני עם הטבע, לשיטת הטאו, מתחיל בעיקרון “אי העשיה” (Wu wei), שמשמעו להיות עם החיים. אם רוצים לעשות משהו, מומלץ לעשות זאת ב- Wei Wu Wei – לעשות ולא לעשות (זה נשמע כמו דבר והיפוכו רק למי שמקטלג את מושגיו בדברים והיפוכם). הכוונה היא: לפעול בדרך שאינה מתערבת במהלך הטבעי של הדברים.
לאו דזה כתב: "פעולה מושלמת היא זו שאינה משאירה עקבות". מדע המערבי מתערב בכל דבר, מפני שהוא חייב לדעת "למה ואיך" דברים קורים. הבנת הסינים לעומת זאת, אינה זקוקה להתערבות, משום שהיא נובעת מבחינת ההתייחסות של הדברים זה לזה והשתלבותם בסדר הכללי. הבנת ההרמוניה מאפשרת לרופא הסיני לזהות מצב של חוסר הרמוניה ולתקנו.
מתוך :להרבות טוב בעולם/אסתר פלד
"שמור את היד השבורה שלך בתוך השרוול"
הגלגל הרופף בעגלה עושה את הרעש הכי גדול
אף אחד לא יכול לגרום לך להרגיש נחות בלי הסכמתך.
–
רווח/ריפוי /רינה
שלב הרווחה הנפשית או הרווח הינו השלב השלישי במודל המדרגה והקובע!
לא כל אחד מצליח להגיע לשלב זה במודל המדרגה ויש כאלו ש"נתקעים"בשלב הדריכה.
רגש של רינה היא שמחה –גילה . גילה מלשון גילוי.השמחה מאפשרת גילוי אמיתי של האושר .שמחה היא ברכה-כמו בריכה ,נביעה שמאפשרת טיפה ועוד טיפה להיאסף.להוות מעין כלי כמו מיכל של שפע להכיל את הברכות .
הברכה הגדולה ביותר היא השמחה ,היכולת להכיל את כל מה שהעולם מרעיף עלינו .הברכה האמיתית היא להיות בהודיה והכרה על מה שיש.
ברכה לגשם כמו להגשמה .למים שיטעינו אותנו בחיות .להגשים עצמינו בהגשמה .
היכולת להבין כי כל דבר הוא לטובתי"גם זו לטובה ".היכולת לברך על הטובה כמו גם על הרעה. לנסות ללמוד את הרווח את השיעור שיוצא לי מתוך אתו ארוע.
שלב הריפוי או הרווח דורש ממני רגע לעשות זום אווט (Zoom Out ) מתוך הסיטואציה ולנסות להבין את השיעור מעין, משוב או ניתוח ארוע קוגנטיבי,רציונלי .
כלומר לא לפספס את השיעור שאני צריך ללמוד מהמקרה. ישנם כאלו שמוצפים רגשית ולא מצליחים לטפס את שלב המדרגה מהדריכות הרגשית לשלב הרווחה .
גילוי
"לשפן יש שכל, בגלל זה הוא לא מבין אף פעם שום דבר…"(מתוך פו הדוב)
הסופר הטאואיסטי ג”ואנג דזה כתב פעם: "כמו שחרקים של קיץ לא מבינים מהו קרח, כך המלומד לא יבין את הטאו". כלומר, ל”ידע” אין השפעה ישירה על חוויית החיים, ואדם מלומד הוא לא בהכרח חכם (הסינים מספרים על המלומד שעלה השמימה. ראה שלט ועליו כתוב "גן-עדן" ושלט אחר – "הרצאה על גן-עדן". הוא בחר בהרצאה…. )
מכיוון שהתקשורת ביני לביניכם היא מילולית בעיקרה (בנוסף לאהבה שרוחש כל כותב לקוראיו), חייבת אני בכל זאת "לחטוא" קצת לטאו ולנסות להעבירו כ”ידע”.
שלב הגילוי הוא השלב הרביעי במודל המדרגה ובשלב זה נחשפת ההבנה, הגילוי .
אין כאן מתכון מנצח ,או נוסחה סודית מה צריך להתגלות לי.
אין כאן קסמים או ריפו בשדים ,לא מגלים את האור או הבזקים כאלו או אחרים.
הגילוי האמיתי נעשה ברבדים עמוקים מאוד של האדם.
הגילו מאפשר לי לבחור את הדרך הנכונה עבורה לצאת מן המצב המעכב .
הצלחה /התמודדות/הגשמה
שאלו את ווינסטו צ'ר'ציל מהי הצלחה :
היכולת לעבור מכשלון לכשלון מבלי לאבד את ההתלהבות .
התמודדות ( Coping )
התמודדות מוגדרת כמאמץ לנהל, לשלוט על, לסבול, לצמצם או למזער תביעות סביבתיות ופנימיות העולות על יכולות הפרט. על מנת לעשות כן, אנשים מגייסים משאבים וכוחות מן החוץ או מתוך עצמם שיאפשרו להם לאזן בין הדרישות והבעיות לבין יכולתם לעמוד בהן.
התמודדות מחוללת שני תהליכים:
. שינוי בקשר שבין האדם לסביבתו – באמצעות שינוי במקורות הדחק/לחץ 1- לבעיות ו/או על ידי שינוי בתנאי הסביבה((על ידי שינוי גישת האדם
. 2- שליטה על רגשות מעוררי דחק – באמצעות ויסות רגשי לצמצום מצוקה רגשית ושמירה על מצב פנימי מאוזן המאפשר עיבוד מידע וביצוע פעולות.
משאבי התמודדות:
אישיותיים – ביטחון עצמי, תחושה של יכולת ויעילות עצמית, המידה שבה האדם מעריך את יכולתו לעמוד בדרישות סביבתיות, המידה שבה האדם רואה את העולם כמובנה וכנתון לניבוי, אופטימיות, מנגנוני הגנה המופעלים על ידי האדם.
קוגניטיביים – יכולת ניתוח לוגי, יכולת להתמקד בהיבט אחד של המצב בזמן נתון, יכולת להפיק תועלת מחוויות העבר, יכולת לשקול חלופות ולהיערך לקראת תוצאות אפשריות, הגדרה מחדש של המציאות על מנת למצוא בה משמעות חיובית.
התנהגותיים – היכולת לחפש הכוונה ותמיכה ולנקוט פעילות מעשית כדי להתמודד באופן ישיר עם המצב או עם תוצאותיו.
חברתיים – נגישות וזמינות בהשגת תמיכה רגשית ועזרה מעשית מבני משפחה ומחברים