מודלים אל תוך הלילה

בשיא של חורף, מצאתי את עצמי בקנזס ארצות הברית, מיד מיד אמריקה, באחד החורפים היותר אימתניים שהיו. רוחות חזקות נשבו והביאו את המדינה למינוס שלושים מעלות צלזיוס

 

השלג ירד שקט ורך במצנחים זעירים וכיסה בתים ומדשאות. מנדי ידידי ואני, שני סטודנטים ללימודי ארכיטקטורה, נוחתים לבושים בג'ינס ישראלי. למנדי היה גם מעיל דובון. כל זה כמובן לא עזר, ורצנו למייסיס להתחמם ולרכוש משהו שיחזיר לנו את הצבע לאצבעות.

מכאן והלאה החל לו מסע בל יתואר. לימודי אדריכלות, שהפכו לדבר המשמעותי ביותר שליווה אותי ודחף אותי במשך השנים. שנים שהן גם מידת זמן, אבל גם פונקציה של ידע אינסופי וחוויות ורצון להצלחה.

ksupic

נסחפתי לתוך עולם שלם של שרטוטים, ידניים כאלו, של פעם, עם טושים מיוחדים שנקראים רפידיוגרף, בעלי עוביים שונים ומשונים, איתם ניתן ליצור יצירות נפלאות של סקיצות ורישומים. עולם של הגשות חומר וביקורת של מנחים, אדריכלים-מורים, מלאי חכמה. נסחפתי, אני והד"ר מרטינס שלרגליי, לחברים ולהיכרויות עם צעירים מכל רחבי העולם. למדתי שמות וימים ונהרות וריחות של בישולים לא מוכרים. נסחפתי לעירי החדשה, שהיתה נראית לי כמו סט בסרט. העיר הזו שלי היתה קטנה, עיירה סטודנטיאלית מנהטן 'דה ליטל אפל'.

 

מודל אדריכלי מודל אדריכלי

זו לא היתה מנהטן ההיא, הגדולה. אבל היה בה הכל.

רחובות יפים לא רק בקריסמס וחנויות וברים ומסעדות פשוטות וגם אחת גורמה, ומקום לעשות כביסה ומקומות שפתוחים כל הלילה, והמבורגרים קטנטנים של וייטקאסל, מבני אוניברסיטה עשויים אבן מרשימה עתיקה, בתי קולנוע ומקומות לפיקניק, כנסיות ובית כנסת. גשרים, וגשרים ישנים מפורקים. כבישים, ושבילים סדוקים שמובילים לשומקום. מחוזות ושכונת קרוונים, מסיבות וקניות בוולמארט, שם היתה מחלקה חזקה לפיתוח תמונות המוני כי לא היה סמארטפון.

postpicksu

וסביב סביב במישורים השטוחים שדות של חיטה שהיתה הופכת לסגולה בסתיו, ונחלים ואגמים וערבות פתוחות. והמון חמניות.

ימים ולילות בילינו בכיתת הלימוד שהיא בעצם סטודיו וגם בית מלאכה. מודלים אדריכליים הכנו מקרטון ביצוע, הלוח הזה החום ממנו עשויים מודלים. הלוחות עוצבו ונחתכו עם מה שנקרא די בבהלה סכין מנתחים. פשוט סכין עם חוד מאוד חד. של מנתחים.

מודלים אדריכליים הם דבר מלא יופי והומור. יופי-כי זה אחד המקצועות הכי אסתטיים שישנם, והומור-כי איך אפשר בלעדיו בחשיכה הנהדרת של ארבע לפנות בוקר, כשסטודנטים לארכיטקטורה שנה חמישית עובדים בסטודיו על פרזנטציה חדשה.

השנים הללו עיצבו אותי ולימדו אותי יותר מכל על עצמי, על התמדה ועל רצון ליצור ולהגשים.

אני ליאת בעבור, אדריכלית. משרדי ממוקם ברגבים, ובו סטודיו לאדריכלות ולעיצוב. בחמש עשרה השנים האחרונות יוצרת בתים לאנשים, שיהיו מקום חם יפה ונוח לגור בו.

שמחה על ההזדמנות ליצירת בלוג חדש, ולשווק דיגיטלית בתחומים שונים בקורס דיגיטליות בעסקים, מאת saloona ולאומי עסקים.

liatpiclow

 

מוזמנים לבקר באתר הסטודיו

http://www.liatb.net/פרויקטים/