עכשיו שהאביב בפתח והכל מתחיל ללבלב ולצמוח, אל הקליניקה שלי הגיעו כמה בנות בגיל שבו הם כבר מחפשות קשר רציני.
מסתבר שהיום הרבה יותר קשה לבחור, אולי זה קשור לזה שאפשר לראות ולבדוק עלינו הכל בלחיצת כפתור, ואולי כי הדור הזה הרבה יותר מורכב ממה שהינו פעם.
עכשיו הכל פועל על מהר ועכשיו, דור ה INSTANT. אין זמן לתהליכים.
גם הלחץ החברתי מופעל בפול ווליום, שכל מי שיש לה קשר מפרסמת את זה ברשתות החברתיות וגם כל מי שמנתק את הקשר, אנחנו רואים את זה מיד בלייב.
ירושלים, עיר מסורתית יותר, ואל הקליניקה שלי מגיעות לאחרונה בנות עם דילמות מורכבות שברובות אפשר לראות תקיעות שמונעת התקשרות בריאה עם בן זוג עתידי.
התקיעות נובעות מבלבול, ממוסכמות חברתיות נוקשות.
א', בת 26, היגיעה אלי בת להורים שעלו מארה"ב והתגרשו שהיא היתה בת 4. שני הוריה נישאו מחדש, והיא בילתה את כל הילדות שלה על הציר בין הבית של אבא לבית של אימא (שהיו באותה שכונה). יש לציין שא' מהציבור הדתי לאומי.
אלו היו גירושים קשים ומכוערים. וא' זוכרת שנים קשות והרבה אשמה.
היום כשהיא כבר בעלת תואר ראשון במקצוע טיפולי, ומתחילה תואר שני באותו תחום, היא מרגישה בשלה לצאת לשלב הבא בחייה שהוא הכרת בן זוג.
א' נראת טוב, חברותית ונעימה.
שאלתי את א' מדוע היגיעה אלי להתיעצות ?
א' סיפרה שהיא יוצאת לדייטים סידרתית, בדרך כלל בדייט השני או השלישי כשהיא צריכה לספר על עצמה קצת יותר לעומק, היא איננה מסוגלת לספר או להזכיר את הגירושים של ההורים שלה.
מענין שכמה פעמים, הדייט הפוטנציאלי הישיג את המידע לפני שהיא סיפרה לו. זה תמיד הביך אותה, וגרם לה להעלם.
במפגשים שלנו, שאלתי אותה למה שהיא לא תספר במפגש הראשון. היא אמרה שזה גורם לה לקפוא כשהנושא מגיע.
דיברנו על מה זה להיות בת להורים גרושים, דיברנו על אשמה.
שאלתי אותה למה היא מרגישה אשמה ולמה היא לוקחת אחריות על הגירושים של ההורים שלה ? היא רק היתה תוצר של הגירושים.
דבירנו על זה רבות, על איך כדאי שהיא תסיר מעצמה את האשמה ואת אחריות של הגירושים של ההורים שלה, ואחרי 2 מפגשים, אחרי שהפנימה שזה לא בושה ולא אשמתה, ושהיא הפסיקה לראות את זה כפגם, היא התחילה יותר להתידד עם הרעיון שהיא יכולה להציג את עצמה כבת להורים גרושים, בלי להרגיש פגועה ופגומה. הדרך עוד ארוכה, אבל היא סימסה לי שבדייט האחרון, היא הצליחה לספר לדייט שלה, שהיא בת להורים גרושים והוא לא נבהל.
התגובה שלו אפילו הפתיעה אותה שהוא גם בן להורים גרושים, אבל הוא לא עושה עניין מזה כי זה לא הגירושים שלו, זה רק פרט בביוגרפיה שלו, הוא אמה לה זה לא BIG DEAL את יודעת.
היא כתבה לי: "נפרדנו כידידים כי לא התאים", אבל הרגשתי שאני יכולה להזכיר את זה ולא להרגיש אשמה. היא כתבה לי שהיא עדיין מתאמנת על זה אבל כבר יותר קל לה.
המסר בסיפור הזה הוא שברגע שהיא שחררה את הפחד ואת האשמה בלדבר על היותה בת להורים גרושים, היא באמת התחילה לצאת לדייטים בצורה יותר משוחררת.
בואו אלי לקליניקה מחכה לכם להתיעצויות, כשמשתפים ומתיעצים עם גורם מקצועי, הרבה יותר קל
גל פולין – מנחת הורים ויועצת זוגית ומשפחתית בכל מעגלי החיים
0546596766
הסיפור מפורסם בהסכמת א'. כמה פרטים שונו.