לשם שחר, עלי
—
תמיד כששואלים אותי איך הכרתי את אורי, בעלי, ואני עונה "במפלגה", אנשים מרימים גבה וצוחקים. חלקם גם מוסיפים בציניות "לפחות משהו אחד טוב יצא משם…".
אז זהו, שאני פעילה במפלגה כבר שש שנים (שזה יותר מרבע מכל החיים שלי!) ואני יכולה להגיד לכם שהרבה דברים טובים יצאו מהמפלגה. ואני רגילה לגמרי, מבטיחה. אני יודעת להעלות סטורי באינסטגרם בדיוק כמוכם, ומתלבטת ברי-בר איזה גודל שייק לקחת. כמו כולכם, נורמלית.
זה לא פוסט תעמולה, ואני ממש לא הולכת לסקור לכם את מעשיה של המפלגה שלי או הכנסת שלנו בשנים האחרונות. רק לנסות לבקש, או להעלות למודעות – את נושא הבחירות הקרובות.
אני גם לא אומרת לכם לאיזה מפלגה להצביע, או איזה פתק לשים בקלפי. לכל מפלגה יש עקרון אחד לפחות שאני מסכימה איתו, ומאמינה בהם שיקדמו את אותו נושא. כן, גם עם חלק מהערכים של "העבודה-גשר-מרצ" אני מסכימה.
עם פרופ' שמחה גולדין, ח"כ עידית סילמן מ"ימינה" וח"כ לשעבר חיים ילין מ"יש עתיד"
אפשר לומר שכל אדם שני שאני מדברת איתו על נושא הבחירות המתקרבות, מגלגל עיניים ומפטיר לעברי שהוא ממש לא מתכוון לבזבז זמן, דלק או אנרגיה וללכת להצביע ב-2.3. שהוא מעדיף לטייל בזמן הזה, ללכת לראות סרט או לשחק עם הילדים.
וכל אדם כזה, עוד קצת מסובב לי את הסכין בלב ומראה לי מה המצב של העם שלנו.
ובכן, רבותיי, המצב ממש לא משהו.
כל העניין של בחירות דמוקרטיות – זה לשמוע את העם. מה העם רוצה. מה העם צריך ומה הוא מחפש. וכל הקטע של הכנסת שלנו – זה שכל נציגה ונציג שיושבים שם – זה לא כי הם בחרו בזה. הם מוכשרים, כריזמטיים ואקטיביסטים (רובם לפחות אם לא כולם) – אבל לא הם בחרו את עצמם. העם בחר אותם! כל חבר כנסת שיושב שם – הוא מנדט. הוא איזה 33,000 אנשים שהחליטו שהוא מייצג אותם.
אז תגידו מה שתגידו, כל אדם שלא הולך להצביע – מפקיר את הגורל של המדינה שלנו ואת הגורל של הילדים שלו – בידיהם של אנשים שהוא אפילו לא מכיר, ובכלל לא בטוח שמסכים עם דעותיהם.
אני בטוחה שכבר שמעתם את זה, וראיתם סרטונים או כתבות שגרמו לכם לוותר, אבל בבקשה – תחשבו על זה שוב. תחשבו שוב על המעשה הגדול הזה – של ללכת להשפיע על העתיד.
במטה המפלגה
תנצלו את יום הבחירות הזה כדי להסביר לילדיכם על חשיבות הכנסת, הדמוקרטיה והמדינה (חכם שומע שלוש פעמים), ותזכרו שאתם, ההורים – הם מי שילדיכם רואים מול עיניהם, ואיך שאתם תחנכו אותם – ככה הם יתנהלו גם בהמשך חייהם.
אז אני לֹשם, ויש מצב שחלקכם מנסים להבין עדיין איך אומרים את השם שלי נכון. הגיוני שהדעות שלנו מנוגדות, ואולי אם היינו צריכים להשתתף באותו פאנל בחירות, היו שם הרבה ויכוחים ויכול להיות אפילו שגם צעקות.
אבל אני אגלה לכם סוד, יש משהו אחד שאנחנו בטוח מסכימים עליו – כולנו רוצים שעתיד המדינה שלנו יהיה טוב.
לשם שחר היא בת 21, נשואה, גרה בעלי, סטודנטית באוני' אריאל ועובדת ברווחה של מועצת השומרון. פעילה פוליטית