הבוקר הערתי באירוניה ללקוחות חביבים שהם צריכים לראות את היופי הפנימי של הבית ה13 במספר בערך שהראיתי להם ונקטל אף הוא כמו רבים וטובים אחרים. אחרי שסיימתי את השיחה איתם ונשארתי עם הבית, עם עצמי ועם מחשבותיי, הכתה בי התובנה שאני מבקשת לחלוק אתכם.
הסטנדרטים שלנו השתבחו ועלו בכל הנוגע למחייה ועיצוב בתים, וטוב שכך. טעות לחשוב שאם אין לך מגרש של דונם בסביון או בקיסריה, אינך צריך לחלום ולנסות להגשים את חלומך בקטן: אמבטיה מעוצבת לעילא שתיתן תחושה של ספא או בית מלון, מטבח צבעוני ומשגע כמו בסרט "קיקה" של אלמודובר, שרק לחשוב עליו בבוקר של שמש עושה חשק לבשל ארוחות של בריאות עם סלט ירוק גדול או מרק שום ספרדי עם פרוסות בגט נימוחות שבושלו בו…נסחפתי לא? כל אחד מוזמן להתפרע בדמיון ובחלום לאן שרק ירצה. אני נזכרת בימים שבהם הצבתי יעדים לאנשי מכירות בבנק אמריקאי תחרותי. הציבו יעדים, תחלמו, אבל תדאגו שיהיו ריאליים. יעד לא ריאלי בעליל, לא יושג ולא ייכבש. להיפך, יעד כזה פשוט יגדע באיבו כל ניסיון להצליח. יעד ריאלי וצנוע, ועם זאת מאתגר, יגרום לאנשים עם אמביציה "להרוג" אותו. זה אומר במילים פשוטות, להגיע אליו בהליכה ויותר מכך.
אממה? שכחנו את העיקר. אנו רואים את המעטפת בלבד, אך שוכחים מדוע הגענו לכאן ויותר מכך מה אנחנו מחפשים. אז מה היה לנו? אה, אנחנו מחפשים בית מרווח של 6 חדרים, שיאפשר לכל ילד לקבל את הפינה שלו בעולם. אנחנו מחפשים נגישות לבית הספר, לגנים במרחק הליכה. אנחנו מחפשים שקט וסביבה פסטורלית. אנחנו מחפשים פרטיות, גינה גדולה כמו אולם אירועים… וגם זוכרים את התוכנית ההיא בשבת בבוקר בערוץ החיים הטובים, שבה הגינה נכנסה כהמשך טבעי לסלון ונתנה הרגשה של צימר? אולי גם קצת מזה… את כל זה אנחנו זוכרים ומחפשים. נושא אחד קטן וזניח נעלם באורח פלא מהרשימה, או הודחק. לדבר הזה קוראים ת ק צ י ב. ככל שננסה להדחיק את שאלת התקציב, כאשר נצטרך לעמוד מולו, ברגע המכריע, זה יכה בנו ויהפוך את החוויה לבלתי נעימה. ההדחקה של שאלת התקציב עלולה לבטל את כל התהליך, והייתי עדה ללא מעט מקרים כאלה, של "הכל או כלום".
אני מציעה להתחיל מהצרכים: מה אני צריך? מדוע אני מחפש היום בית ? מדוע אני מטריד מתווכים ובעלי בתים ומבזבז את זמני היקר והמועט? אחרי שמכינים רשימה של צרכים לפי סדר החשיבות (ונתעלם לרגע מ"לוקיישן לוקיישן לוקיישן"), נבדוק באופן יסודי ואחראי את נושא התקציב. התקציב זו המסגרת שתכתיב את ההמשך, והיא מורכבת מהון עצמי, הכנסה פנויה, יכולת החזר והיסטוריית אשראי. לצורך זה, אם עדיין לא פגשתם איש מקצוע בנדל"ן, מומלץ להיפגש עם בנקאי משכנתאות.
אחרי שהבנתם את מסגרת התקציב, אפשר להתחיל לצאת לדייטים עם בתים פוטנציאליים בעזרת השדכנית, כלומר סוכנת הנדל"ן שלכם.
אם ב"דייטים" עסקינן, אז במאמר מוסגר אציין שאמנם כמי שנשואה באושר שנים רבות אני רחוקה מאד מעולם זה, אך נהיר לי כמי שמשדכת לפרנסתה בין בתים לאנשים, שקיים דמיון רב בין שני התחומים. בסיועם של אנשי פרסום ושיווק, מושג היופי הנשי הפך לעניין בעל מפרט טכני ברור שבו משקל, גובה וגזרה תופסים מקום חשוב מאופי, קסם אישי או חכמה, עד שההסתכלות בקנקן אכן מעוותת את כושר השיפוט של המחפש. יתרה מכך, נדמה לפעמים שגם אם ימצא את האישה המלאה והסקסית שלפניו אטרקטיבית מאד, יהסס פלוני מלהתחבר אליה, שמא יכשל במבחן הביקורת מצד חבריו (כי מה שהוא רואה כסקסי, הם יראו כלא מושך בעליל). היא הרי רחוקה מלהיראות כמו הפנטזיה של חבריו אחרי 5 בירות בחמישי בערב. לדעתי, כפי שבדייט או בחיפוש אהבה אנו מפנטזים על דמויות כמו קיאנו ריבס (הטעם שלי) או וינונה ריידר (הטעם של בעלי), כך בחיפוש בתים יש לנו מין פנטזיה ילדותית של בית חלומות, או בית חלומות כפי שחבורה של פרסומאים חושבת שבית חלומות צריך להיראות. הפנטזיה משכיחה מאתנו את התקציב ואת המגבלות שנגזרות מהמציאות שלנו.
וכך, כשאנו חמושים בעשרות מגזינים לעיצוב הבית, תוכניות טלויזיה של "מייק אובר" לבתים ודירות, ספרים בנושא ואולמות מפוארים שמציגים גרניט פורצלן לסוגיה, טפטים טרנדיים וכמובן הפרטים הקטנים…אנחנו שוכחים למעשה להסתכל על הקירות, ועל המכלול.
הכרתי קונים שכך בדיוק הם קנו ועיצבו את בתיהם. אלא שבסוף התהליך הארוך והמייגע, כאשר התיישבו בסלון החדש והמבהיק שלהם, הם הרגישו שמשהו חסר להם, ולא יכלו בדיוק להגדיר לעצמם, מה היה חסר להם. הרי הם השקיעו הון, עצבים, ושעות יקרות. אז איך זה שהם לא קיבלו את מה שכל כך רצו? במקרים העצובים יותר, הם הוציאו את הבית למכירה שנה אחרי שסיימו לבנות אותו. מה היה חסר להם? נשמה.
ובכן, יש דבר כזה. יש מה שנקרא בית עם נשמה. זה לא נמדד ע"פ מטרים, איכות הגרניט, או סוג המטבח. לבתים יש אישיות, ויופי פנימי, ובסופו של דבר, היופי הפנימי והנשמה הם אלה שיכתיבו את מערכת היחסים ביניהם לבין השוכנים בהם. אז כפי שהיוצאים לדייטים מחליטים יום אחד להיות "רציניים", ולהסתכל בתוך הקנקן, ולא רק בקנקן עצמו (גם זה חשוב, אבל לא העיקר), והם רוצים להכיר בן או בת זוג פוטנציאליים שיעשו אותם מאושרים, אני מציעה לרוכשי הבתים להיות "רציניים". אל תזמינו אותי לדייט בבית החלומות שלכם לפני שהבנתם מה הצרכים שלכם, מה מגבלות התקציב. תזכרו שלנשמה של בית אין מחיר.
בית החלומות שלכם הוא סך כל האנרגיות, האהבה החום והמשפחתיות שתביאו, או במקרים אחרים, הנוחות, הספייס והשקט. הפכו אתם את הבית ש"מדבר" אליכם לבית החלומות ואל תשכחו להעריך את יופיו הפנימי.
