אן גלאגר היא סופרת מצליחה שחיה בניו יורק.
אין לה ממש משפחה וחברים פרט לסבה האירי – איוון.
יש ביניהם אהבה גדולה, הוא זה שגידל אותה מאז שהוריה נהרגו כשהיתה בת 6.
בתחילת הספר סבה האהוב נפטר ומשאיר לאן כל מיני תמונות ומכתבים מהעבר.
לפני מותו, הוא משביע אותה שתסע לבקר באירלנד,
אחרי ששנים של תחנונים מצידה לא עזרו והוא סרב לקחת אותה לאירלנד.
מוכת אבל אן נוסעת לאירלנד כדי לפזר את האפר של איוון באגם בעיר הולדתו
ובעודה בסירה באמצע האגם, קורה משהו והיא חוזרת אחורה בזמן
לתקופה שאיוון היה ילד שגם הוריו נהרגו והוא גדל אצל החבר הטוב שלהם – הרופא תומאס סמית.
זו תקופה של התקוממות באירלנד בתחילת המאה הקודמת,
שבה האירים נאבקו לעצמאות מהשלטון הבריטי.
מכיוון שאן דומה מאוד לסבתא שלה, כולם בטוחים שזו היא
אבל היא גם נחשדת כמרגלת.
ואילו תומס מצד אחד חושד בה ומצד שני הולך ומתאהב בה.
השאלה מה יקרה כשיגלו מי היא אן באמת ומה קרה לאן הקודמת?
באופן עקרוני הסיפור מקסים. אני מאוד אוהבת ספרים שמשלבים רומנטיקה והיסטוריה.
הרומנטיקה פה עדינה מאוד וזה יפה.
הדמויות נהדרות ומעניינות מאוד והכתיבה טובה.
הפריע לי מעט שיש דימיון לספר ׳נוכריה׳,
רק שבעוד שבנוכריה ההיסטוריה מתגלה תוך כדי הדברים שעוברים על הדמויות וזה מהמם בעיני,
פה היו פרקים שלמים שהרגישו כמו ספר היסטוריה וזה היה קצת משעמם.
אהבתי את תומאס ואת אן, דמויות חזקות אבל גם רגישות.
גם דמויות המשנה היו טובות, במיוחד מייקל רולינס, ועזרו מאוד לדמויות הראשיות.
התרגום מאנגלית והעריכה היו פחות מוצלחים.
היו לא מעט טעויות מעצבנות, אם כי זה לא הפריע לי להנות מהסיפור.
אהבתי מאוד את הסיום כי זה תרחיש שתהיתי לגביו הרבה ב'נוכריה'
ואני שמחה שהסופרת הזו בחרה לסיים בו, חבל שלא הרחיבה עוד.
ציון: ❤❤❤
לקריאת הפרק הראשון באתר עברית לחצו כאן.