שוב לילה ללא שינה, המרחק הגעגועים, איך משתלטים על סערת הרגשות הזו?
לקחתי את ליאור ב 7 להסעה לבית הספר והחלטתי שזהו
הבוקר אני מתחילה לכתוב.
אולי אם משהו יצא, אני אצליח להכניס קצת יותר אוויר.
מה קשור אני ואפריקה? ועוד זנזיבר שהיא מדינת עולם שלישי?
אני, שאוהבת את החיים הטובים,
לשבת בבתי קפה, בודקת כל מסעדה חדשה שנפתחת,
אוהבת את העבודה שלי ואת החברים
ובכלל איך עוזבים ילד בצבא ונוסעים?
כל הלילה זה מה שעובר לי בראש.
זנזיבר? לא יכולת לחשוב על מקום אחר?
אז לא.
אין מקום אחר.
אני בזנזיבר.
ואני אוהבת אותה,
את הפשטות, הרוגע, השלווה שלוקח זמן להבין אותה
מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים של הקמת עסקים בארץ זרה
ובעיקר עם געגועים עזים למשפחה שנשארה בארץ.
עןד 5 ימים זיו בעלי מגיע לביקור של שבועיים
וליאור ואני סופרות את הדקות.
אז זו פשוט אני 🙂
ואני אהיה כאן, אכתוב את כל מה שעולה לי בראש
ומשתולל לי בלב.
נתראה!
חני
