מה כדאי לדעת על צו הרחקה?

בחורה עם מחשב נייד

דמיינו לכם את הסיטואציה הבאה: אתם הולכים ברחוב ואדם זר עוקב אחריכם. אתם חשים שלא בנוח ומגבירים את קצב ההליכה. אותו אדם, ממשיך ללכת אחריכם. בשלב מסוים, אתם מצליחים להימלט. חולפים מספר ימים ואתם שוב הולכים ברחוב ואותו אדם שוב עוקב אחריכם. הבה נהפוך את אותה סיטואציה ונדמיין שאותו אדם, הוא בעצם אח, או בן משפחה שלכם, שעוקב אחריכם ופוגע בשגרת החיים שלכם. האם להיפוך הנסיבות יש משמעות משפטית? ובכלל זה, מהו הפתרון המשפטי למקרים שתוארו כאן בפתיח? נראה, כי אחד הפתרונות הפופולריים, הוא לפנות לבית המשפט בבקשה לצו הרחקה.

צו הרחקה

על כך, נסביר במאמר שלהלן, לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים. עם זאת, נבקש להעיר כי המאמר שלהלן איננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי, כדלקמן:

מהו צו הרחקה?

כשמו כן הוא, צו הרחקה הוא צו שמורה לצד שלישי, להתרחק מפלוני או פלונית וזאת מחשש שאולי הוא יפגע באותו פלוני, או יטריד אותו, או יפגע בשגרת חייו. במדינת ישראל, ישנם שני סוגים עיקריים של צווי הרחקה. צו הרחקה אחד, הוא צו שניתן מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב–2001 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מאיימת"), חוק זה הוא חוק כללי, שעוסק בצווי הרחקה בין אנשים זרים. חוק שני שעוסק ומסדיר את המונח "צו הרחקה", הוא החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991 (להלן: חוק למניעת אלימות"). החוק האחרון עוסק במחלוקות בין בני משפחה. אי לכך, הוא גם מותאם יותר באופיו לסכסוכים בין בני משפחה וכל שכן לצווי הרחקה שניתנים כלפי בן משפחה מול בן משפחה אחר.

נעיר כי צו הרחקה גם יכול להינתן על ידי קצין משטרה או שופט במסגרת הליכי מעצר. רק שאז, מדובר בצו הרחקה שניתן במסגרת הליך פלילי מסוים, או לצורך מיצוי של הליכי חקירה. החוקים שהוזכרו לעיל, הם חוקים בעלי אופי אזרחי לרוב.

החוק למניעת הטרדה מאיימת:

למעשה, סעיף 1 לחוק למניעת הטרדה מאיימת, קובע את תכלית החוק: "מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו". דהיינו, אדם שמוטרד על ידי צד שלישי, או מאוים או הותקף על ידו, רשאי לפנות לבית משפט השלום או בית המשפט לענייני משפחה, בבקשה למתן צו הרחקה. צו הרחקה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, הוא צו שמוגבל למספר חודשים, אך לא יותר מתקופה של שנה ורק בנסיבות מאוד מיוחדות.

חשוב להעיר כי לשם קבלת צו הרחקה, מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, לא די בהגשת בקשה לבית המשפט, אלא יש להוכיח בראיות סבירות, כי אכן מושא הצו, פגע או הטריד או תקף או נהג באלימות ומהווה סכנה לשלוות חייו או עצם חייו של המאוים.

החוק למניעת אלימות במשפחה:

בניגוד לחוק למניעת הטרדה מאיימת, החוק למניעת אלימות במשפחה, הוא חוק שכשמו כן הוא – עוסק בסכסוכי משפחה. דהיינו, אדם שמוטרד ו/או מותקף או הותקף על ידי אדם שהוא בן משפחה, זכאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, בבקשה למתן צו הרחקה.

נעיר, כי בן משפחה, לצורך תחולתו של החוק למניעת אלימות, יכול להיות אח או אחות, או הורים (לרבות הורים מאמצים) וכן קרוב מדרגה רחוקה יותר, אשר יש לו קירבה מהותית למבקש הצו נגדו (לדוגמא – סבים, סבתות, דודים דודות וכיו"ב).

זאת ועוד, גם צו הרחקה מכוח החוק למניעת אלימות, הוא צו שמוגבל מבחינת הזמן, אך יכול להתארך מפעם לפעם ובנסיבות מיוחדת מאוד.

צו הרחקה – סעד זמני:

חשוב להעיר, כי צו הרחקה, הוא בבחינת "תרופה". אין בצו הרחקה כדי להסדיר באופן מלא מחלוקות מהותיות שקיימות בין צדדים, לדוגמא – בין שכנים שמצויים בסכסוך או בני זוג. צו הרחקה נועד רק כדי להרחיק צדדים ולמנוע פעולות אלימות (לרבות מילולית). לכן, יחד עם צו הרחקה, תמיד כדאי לפנות לעורך דין בעל ניסיון בתחום וכן בעת הצורך, לפנות בתביעה אזרחית לבית המשפט ואף להגיש תלונה למשטרה – במקרים של אלימות.

חשוב לדעת – הפרה של צו הרחקה היא עבירה פלילית:

לא רבים יודעים, אך צו הרחקה שניתן על ידי גורם שיפוטי, הוא כמובן צו שיש לקיים. מי שמפר צו הרחקה, עשוי להיעצר ולהיות מועמד לדין פלילי. לכן, הימנעו מכך.