מה כבר יש ליונה הנביא לספר לי על עצמי ?

יונה הנביא משורטט בסיפור כדמות כל כך קיצונית שברור לי שהוא משמש כארכיטיפ ( סמל) לאיכות נפשית שיש בכולנו. האיכות הזאת נקראת קיצוניות.
שחור ולבן. בלי גוונים של אפור.

יונה הנביא משורטט בסיפור כדמות כל כך קיצונית שברור לי שהוא משמש כארכיטיפ ( סמל) לאיכות נפשית שיש בכולנו.

האיכות הזאת נקראת קיצוניות.
שחור ולבן. בלי גוונים של אפור.

יונה בן אמיתי- גם שמו מרמז על כך שהוא איש של אמת, איש של צדק מוחלט , והוא מצפה מבורא עולם שינהיג את עולמו על פי מידת האמת והצדק שהוא ( יונה) הורגל בה עד כה.

שינוי?? לא בא בחשבון!
עד עכשיו תמיד החוטאים נענשו ( אדם וחוה גורשו מגן עדן, דור המבול נמחק , ועוד) אז מה פתאום לשנות את ה״מסורת״?
מה פתאום שאלוהים יסלח לחוטאים רק בגלל ״חזרה בתשובה״ זמנית?

זה לא מקובל עליו.
יונה אוחז ב״אמת״ שלו, ולא מסוגל ״לשמוט״, להתגמש.
הוא מעדיף למות מאשר לשנות.

יונה והלויתן

לשנות את התפיסה שלך, עלול לערער את הביטחון שלך בתפיסת עצמך..
וזה כבר דבר מאיים.
כל כך מאיים שעדיף לא להיות..

הסופר המקראי מייטיב להמחיש את תכונת הקיצוניות של יונה כשהוא נעזר באמצעים ספרותיים שונים:
יונה בורח מנינוה לתרשיש ( יפו),

כלומר ממזרח למערב,
מהיבשה לים,
ויונה גם ״יורד״ מגובה פני הים לעומק העומקים ( למצולות).
התנועה היא גם הוריזונטאלית וגם ורטיקאלית.

האם יונה מצליח ״לחזור בתשובה״?
לעשות ״דיליט״ לתפיסה שהיה ״נעול״ עליה, שאחז בה מבלי יכולת לשמוט, ולפתוח דף חדש ביחסיו עם עצמו, עם בוראו, עם העולם?

מהם ההידהודים שהסיפור מעורר בך  לגבי עצמך?

עם מי את מזדהה יותר? עם יונה? עם רב החובל? עם המלחים?
אשמח לקרוא שיתופים.

#מדרשעכשווי