סיר לחץ מבעבע היטב
כולם בבית, הילדים, ההורים ופתאום אנחנו נדרשים להכיר אחד את השנייה
פתאום מוצאים/ פתאום מתפנה זמן לשיחה
פתאום יושבים וצריכים לייצר שיחה,
המציאות מצביעה ברגליים.
אנחנו לא מורגלים לשיחה, שיחת עומק של הכרות אמתית
חיי השפע והמירוץ אחרי ההישג הבא בלבלו אותנו, השיח הביתי היה בעיקר שיח תפעולי
מי עושה מה, מתי ואיך?
מה חלוקת התפקידים בבית?
ולא מעבר לזה
שלא נדבר על ההכרות עם הילדים שלנו
עד כמה אנחנו מכירים אותם, יודעים מה הם אוהבים? מה מניע אותה?
מה קשה להם? מהמטריד אותם וגם מה החלומות שלהם?
סטוק – תמונות
לכל אלו מצטרף המתח הכלכלי
ההבנה הזו שאין לנו פתאום שליטה
מעבר לזה שאין לנו שליטה על הוירוס, אין לנו גם את מי להאשים
אנחנו צריכים לרגע אחד לעצור, להתבונן פנימה ולהבין איך אני מצליח/ה כאדם בוגר לנהל את עצמי בתוך כל הכאוס הזה
מנגד, עומדים הילדים שלנו וצופים בנו
מה הם רואים שם? מה הם לומדים על החיים עצמם?
הם רואים כמו רנטגן את מה שעובר בתוך לבכם כהורים
הם רואים, עושים פרשנות אישית, לא תמיד נכונה
ולפרשנות הזו יש משמעות על עיצוב האישיות שלהם, על תפיסות העולם שלהם את החיים עצמם ועל ההתנהלות האישית שלהם בהמשך חייהם.
סטוק תמונות
ברגע הזה בדיוק נמדדת כוחה של מערכת היחסים
פה בדיוק למערכות היחסים, לשיחה, לעידוד, ליכולת לתמוך יש משקל
ופה בדיוק מתפרצת המציאות,
בחלק מהבתים המציאות הזו גורמת לסיר הלחץ לרתוח וגם לגלוש
היא מביאה לאלימות מילולית,
גם הרמת קול וצעקות היא סוג של אלימות
לעתים היא קשה יותר ופוגעת יותר מאלימות פיזית
לפעמים שתיקה רועמת, פרצוף כועס והדחקה רועמת
היא הקשה ביותר.
זה כמו לשים תולעת בתוך בגוף והיא לאט לאט מכרסמת מבפנים
וכל פעם מפרישה רעל שיוצא החוצה לסביבה הקרובה שלנו
וזה מזיק, זה כמו כדור של שלג שהולך וגדל, מתחזק, וגדל לו בקצב די מהיר.
כשהכדור הזה, הכבד מצטרף למצב בו נמצאים הילדים שלנו נמצאים, היא הרסנית עבורם
זאת תמונה המציאות שתיצרב בנפשם להמשך החיים שלהם
קשה לכולנו
אין לנו שליטה כרגע על האירוע
יש לנו שליטה על מצב הרוח בתוך הבית
על האווירה הביתית, על הגדרת הבית כמקום בטוח
אנחנו עכשיו מציירים עבורם את תמונת זיכרון הילדות שלהם
אז מה הם יזכרו שם ?
הם יזכרו אתכם כהורים, איך תרצו להיות שם בזיכרון הילדות שלהם ?
זה בידיים שלכם
קחו אחריות, טפלו בעצמכם, תדברו, תתייעצו
תבקשו עזרה, תחשבו חיובי
כולנו נעבור את זה ונמשיך הלאה
את הצלקת שנשאיר לא נוכל לתקן
המשטרה מדווחת על עליה בתלונות על אלימות במשפחה, מה שמדווח זה רק קצה הקרחון
זה רק מי שהגיע למצב בלתי נסבל שגרם להן להתלונן
יש הרבה מאוד שעוד לא הגיעו למצב של תלונה, לכן זה לא נספר ולא נכנס לסטטיסטיקה
כחברה אנחנו צריכים להיות קשובים יותר לזולת, למצוקה של האחר ולהיות שם עבורו
אנחנו יכולים וצריכים להיות קשובים גם לבני הזוג שלנו ולהיות פחות ביקורתיים, פשוט שיפוטיים והרבה יותר מכילים
חיסול חשבונות, תלונות, האשמה לא יקדמו אותנו לשום מקום
זו הזדמנות פז ללמד את הילדים שלנו של חמלה, מה כוחה של אהבה וזוגיות
הזדמנות מצוינת ללמד אותם כישורים חברתיים בצורה הטובה ביותר
והכל פשוט במתן מודל – מודל הורי
תהיו מגדלור בימים אלו, תאפשרו להם לייצר תמונת זיכרון ילדות שהם ישמחו לחזור אליה
צריכות עזרה ? מוזמנות לפנות ליעוץ- לאור המצב – יועץ ב ZOOM ללא עלות
צרי קשר 0529284785
והנה קישור לאתר שלי – מאמרים להורות בזמן הקורונה