מה זאת אומרת לסכם את העשור האחרון?

מלחיץ, מרגש, מאתגר,,משמח, חושב, מפחיד, לא סימפתי, משמעמם לפעמים, ממריץ, מעלה דופק ועוד ועוד…

פטוניה בגינה
אלבום פרטי

לסכם עשור כמוהו כמו להיפרד מהחיים, מזל שהמשפט כולל את המילים "עשור אחרון" ואז אני נרגעת כי מדובר בתקופה בחיי.
אני מעדיפה ללכת מהסוף אחורה ולמה? כי הסוף הרבה יותר מהנה, מאתגר, משמח, מלא ריגושים, מתפתח, ממריא, מחזק ועוד..

אז מה היה לי בחלק האחרון של העשור?

בשנתיים האחרונות אני בהיי של חיי, חבל שחיכיתי עד אז כדי לעשות את השינוי והצעד הזה . אני אומרת זאת כי בתקופה זו , יותר מאי פעם אני לא מבינה למה אנשים מחמיאים לי על איך אני נראית, על החיוניות, על הרוגע, על הפנים הזוהרות, על היופי שיוצא החוצה.. ואני לתומי תמיד חשבתי שאני שם כל הזמן והייתי בטוחה שאני נראית ומרגישה מליון דולר.

מה קרה בשנתיים האלה? גיליתי את תחום  #האימון_המנטלי שהגעתי אליו מסקרנות, התאהבתי והפכתי אותו למקצוע החדש שלי ועוד קצת דייקתי ובחרתי את קהל היעד הינו: אנשי עסקים- שהוא המשך טבעי לחיי בבנק. (אפרט בהמשך).

"אני שם" הכוונה לתקופה שבה הייתי בלאומי. לאומי היה מרכז החיים שלי. זהו מקום העבודה היחידי שלי והוא היווה עבורי את המקום הכי טוב להיות בו. צמחתי, התבגרתי, שודרגתי כלכלית, למדתי. תודה על כך.
רק שלא תמיד ידעתי לשים את הגבול – עד לאן? כי מתוקף תפקידי הניהוליים הבנק שאב אותי פנימה עד תום כמעט. עשיתי זאת באהבה. אך הייתי רק בבנק.
למשל:

לצאת עם חברה לקפה – לא היה קיים.
כולם ידעו – אחרי 20.30 בערב אין מה להתקשר לכוכי – היא ישנה !!
בימי שישי – היה יום מטבח כי אז השלמתי פערים מהשבוע ולקראת השבוע שיבוא. כלומר , אין מה לדבר על הנאות כלשהן בר מינן…
אך פעם ברבעון כדי למלא מעט מצברים – יצאתי לחופשה של שבוע לפחות ולא נשארתי בבית.

כשיצאתי לחיים חדשים ולפרק ב' הבנתי כמה פספסתי ואמרתי לבעלי ככה בשקט בשקט…: שלמה, אתה יודע היום אני מבינה יותר מתמיד שהחיים עברו לידי.. זה גרם לי לעצבות כלשהי כי באמת פספסתי המון דברים בתקופה זו  – כי הייתי רק בבנק. #בדיבור הפנימי שלי עם עצמי  כשהיתה פניה אלי  לגבי כל נושא : אם זה  מסתדר עם העבודה אז אפשרי שאעשה זאת.

מה עוד היה לי בעשור זה?

במשפחה האהובה שלי, בנותי הבגירות אהבו מאוד את עולם הרווקות מהסיבה הפשוטה שבזמן הלימודים שלהן (כל אחת עם תואר שני במינהל עסקים), הן היו דיילות אוויר באל על (לא הן לא תאומות) ולכן לא רצו להתמסד מוקדם . אני כיניתי אותן נשות העולם הגדול. מקינאה משהו..
ואכן אני בגילן לא עשיתי כלום ממה שהן חוו בתקופת הדיילות , בלראות עולם, בלחוות חוויות. תענוג.
בהגיע האחד הן התמסדו והביאו לנו את הנכדים המהממים שלנו. תוך שנתיים זכינו ל- 3 נכדים בנים. אלה הפכו את חיינו ומילאו אותם בשמחה ובאור גדול. אגב, כשנולד הנכד הראשון והגיעה הצעת הפרישה מהבנק אז השיקול להיות עם הנכדים היה אחד החזקים בקבלת ההחלטה.
שוב אמרתי לשלמה שלי, "אז אמשוך עוד כמה שנים בבנק, הרבה תועלת לא תצא מזה ואז אגיע לנכדים עם הקטטר"… חהחהחהחה.

בתי הצעירה שהיום בת 27 סיימה קורס קצינים ושירתה 3 שנים תמימות. כשהשתחררה והגיעה זמנה ללכת ללמוד באה הלכה ללמוד אדריכלות וארכיטקטורה. האמת, לא הבנו מאיפה זה בא.. הילדה לא למדה בשום מגמת גרפיקה, או שרטוט נהפוך הוא למדה במגמה ריאלית לגמרי. היא נמצאת בישורת האחרונה של הלימודים ולפניה עוד סטאג' . נהדרת.

מה שנשאר הוא להודות ליקום על משפחה נהדרת שיש לי.

אמרת שהיו גם תקופות של: לא סימפתי, מעלה דופק.., מאתגר יכולה לספר?

כאן אקפוץ לתחילת העשור . בתקופה זו הייתי ב – Hard cor של תקופה רעה בחיי בבנק לצד תפקיד ניהולי מאתגר .
ולמה?
ליתר דיוק , סוף התקופה הרעה שנמשכה כשש שנים. אגיד עליה כמה מילים כדי שממנה נוכל לצאת לתקופה טובה יותר.
זו היתה תקופה שהתחילה בזה שהגעתי לתפקיד חדש עם תקווה גדולה שהתנפצה לי בפנים בגלל בוס שהיה ידוע ביהירותו, באהבתו לנשים, בתרבות הדיבור הירודה שלו ומה לא.
כדי לדייק השנה הראשונה במחיצתו היתה – דבש. הייתי אלוהים בשבילו . נתן לי את כל מרחב הפעילות וכמנהלת במגזר עסקים הייתי יד ימינו. אך משהו השתבש.
מהצד שלי – לצד עבודה מצויינת והשגת יעדים העזתי להגיד לו מה שחשבתי ללא פחד כשהיה צריך.  מהצד שלו – כנראה שמעבר לתועלת המקצועית שהבאתי למקום הוא חיפש גם משהו אחר שלא הושג.

כאן החל מחול השדים כלפי ביחס, במידור, בחוסר קידום ניהולי, בתפירת תיק מול הנהלה ממונה ועוד. מבחינתי זו היתה תקופה החושך שלי בבנק. לאחר שנה וחצי כשעשיתי מעשה ופניתי לעזרה עברתי לחטיבה אחרת וכאן מתחיל העשור.
בתחילת העשור הגעתי לתפקיד שלא ידעתי בכלל מה הוא – העיקר לעזוב היכן שהייתי ולהפסיק את מחול השדים הזה. בתפקיד זה מהלא נודע הגעתי לנודע נהדר , זה היה תפקיד מעולה שבו פרחתי לגמרי, הבאתי את עצמי, תוגמלתי, קיבלתי את מלוא ההערכה והמשכתי קדימה לתפקידים נוספים שהיו מאתגרים , מעניינים ומלאי צמיחה לי ולצוותים שהיו איתי.

אז איך אני מסכמת את העשור?

חופשה בפיג'י (צילום: אוסף פרטי)
חופשה בפיג'י (צילום: אוסף פרטי)

השבח לאל, תודה על מה שיש ותודה על מה שעוד יהיה ויגיע.
המשפחה מתרחבת, בריאה, הבנות מצליחות כל אחת בתחומה וכך גם בני הזוג שלהם.
אני בתנופה נהדרת של הקמת עסק בתחום האימון המנטלי לאנשי עסקים ובהעברת הרצאות.
ממשיכה לטפח זוגיות נהדרת עם שלמה שלי שהוא העוגן שלי והכתף להישען עליה.
אוהבת את החיים, מבלה, נוסעת המון לחו'ל ולחופשות בארץ, לומדת ומשתלמת בתחום.
כל אלה גורמים לי לפנים זוהרות, ליופי שיוצא החוצה, להיות חיונית מאוד – כי אני עושה את מה שאני אוהבת וכפי שאני אוהבת. אני אדון לעצמי. כיף לי.

#כוכי_שגיא_מאמנת_מנטלית_לאנשי_עסקים
מייל: cochi.saggy@gmail.com
טל': 052-9426541
קישור לעמוד הפייסבוק שלי:
ttps://www.facebook.com/%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%99-%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99-%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9D-357437735015668