מאז שאני זוכרת את עצמי אופנה וקניינות זורמות לי בדם וגורמות לי לתחושת חמימות נעימה.
אמנם נולדתי בקיבוץ אבל נעלי פלדיום (שמאז כבר הספיקו לחזור לאופנה ולהעלם שוב) וחולצת פלנל אף פעם לא עשו לי את זה וגם לא בגדים שעברו מאחד לשני. תמיד אהבתי בגדים קצת אחרים. כל מיני שילובים, צבעים, אביזרים.
תמונה מארכיון קיבוץ בחן – אני והעניבה בגן
בבגרותי, לשאלה "מהיכן את במקור" תמיד התלוותה פליאה, "את – קיבוצניקית? את בכלל לא נראית". יש בזה מן האמת, לרוב אדע לזהות קיבוצניקית מקילומטר, אבל אני סוטה כאן מהנושא.
מה שלמדתי להבין על עצמי עם השנים זה שכנראה יש לי את זה! יש לי את החוש, את הסטייל, את היכולת לשלב בין פריטים וצבעים. איך אני יודעת ? בגלל המחמאות או גם ההפך מהן. חלק יאהבו, חלק לא, אבל זה כל היופי בסטיילינג משלך. זה גורם לשיח והתעניינות.
"איזה שילובים, איפה קנית? עלייך זה מהמם אבל אני בחיים לא אעז ללבוש את זה. אף פעם לא הייתי חושבת על לשלב בין השניים" ועוד ועוד…
אם אני כל כך טובה בזה אולי אעשה עם זה משהו? סטיילינג? קניינות? שני דברים שאני מאד אוהבת. למה לא לשלב אותם יחד?
אז למה בעצם לקח לי 45 שנה להבין שאני רוצה לעסוק באופנה? אולי חשבתי שזה לא מקצוע? אולי זה נראה לי רדוד? אולי בכלל אני לא מספיק טובה בזה למרות הכל? לא חסרים תרוצים לפחד שלנו.
לפני כחצי שנה זה סוף סוף קרה. קפצתי ראש דוך למים העמוקים ופתחתי את הבוטיק שלי בנס ציונה. בראשי, עוד בשלב התכנון, עפו ניצוצות, ידעתי בדיוק מה אני רוצה, משהו קטן ושכונתי, פינה חמה בתוך קהילה. חלמתי על הבגדים שאביא, אולי אעשה אפילו ייבוא עצמי? על איך הלקוחות יזרמו ויעופו על עצמן ועלי ומלא מחשבות ופנטזיות.
כאחת שממש לא באה מהתחום, התחלתי מאפס! בלי קשרים, בלי ספקים, בלי לקוחות ובלי כלום בעצם. רק עם חלום קטן שלאט לאט הפך למציאות.
הבנתי שהחלום הרומנטי של בוטיק בלב שום מקום קצת פחות רומנטי במציאות. התחלתי לפרסם קצת בעיתון המקומי, העלתי תמונות בפייס ובאינסטה ועם הזמן התחילו להגיע גם לקוחות שהתחברו לסגנון שלי ועם כל לקוחה שנכנסה ליבי התמלא בשמחה והתרגשות ורק רציתי שהיא תצא מכאן מאושרת ותרצה לחזור שוב כדי שאעשה לה טוב.
קשה לי לתאר מה זה עושה לי כשלקוחה סומכת עלי ואמרת לי "תלבישי אותי", זה עושה אותי הכי מאושרת ומלאת סיפוק.
צילום: יעקב קורץ
אז העסק שלי עדיין בחיתולים ואני מאמינה שהוא ואני עוד נעוף למעלה.
ואם במקרה את גרה באזור השפלה, ובא לך להכניס קצת צבע לבגדים, מזמינה אותך לכוס קפה אצלי בבוטיק גלה סנונית 18, נס ציונה.
