"אמא, אני רוצה לאכול תפוח, בננה, אפרסמון ותמר", אמר לי נטע אתמול בסוף הסיפור.
מתי בפעם האחרונה שמעת משפט כזה מהילדים שלך?
איך זה קרה? הכול בזכות ההצגה "חנן הגנן", שבה צפינו יחד בשבת בבוקר במדיטק בחולון.
אחזור אחורה כמה ימים;
בתוך שבוע עמוס ומלא נסיעות וסדנאות, הצעתי לאלון שבשבת נצא ליום כיף. לרוב בשבתות אנחנו מבלים יחד כל המשפחה, אבל הפעם התפצלנו.
אלון לקח את פלג (כמעט 8) לסרט, ואני זכיתי לצפות עם נטע (בן 3.5) בהצגה "חנן הגנן".
זאת הפעם הראשונה שהוא ואני מבלים יחד רק שנינו. עד אותו הרגע, כל הבילויים היו משותפים, ולרוב הותאמו לגילו של פלג הבכור.
איזה כיף לבלות רק עם נטע, אני בהחלט צריכה לעשות זאת יותר.
הגענו למדיטק בחולון כמעט שעה לפני הזמן, והיה לנו זמן לשתות קפה בנחת.
אמנם נטע שותה איתי קפה מדי פעם, אבל הפעם בחרנו שוקו (הוא) ומיץ תפוזים סחוט (אני) מבית הקפה שמעבר לכביש.
אספנו את ההזמנה, יצאנו לשבת בשמש הנעימה והסתכלנו על רוכבי אופניים מתאמנים ברחבה שמול המדיטק, אטרקציה בפני עצמה.
כשהגיע הזמן, עלינו לאולם המופעים. נכנסנו לאולם קטן, ובו כריות מרובעות לישיבה על הרצפה (לילדים) וכיסאות מסודרים סביבם (להורים, שישבו מסביב ולא יסתירו).
בזכות האולם האינטימי הילדים, שרובם בגילאי 3 – 6, יכלו לקחת חלק פעיל בהצגה ולחוש את הדמויות ממש מקרוב.
המופע לקח את סיפור הילדים "חנן הגנן" של רינת הופר והפך אותו להצגת ילדים נפלאה המשלבת את הצופים במחזה.
חנן הגנן חד חידות לילדים, והם מצידם הגיבו בהתלהבות לכל שאלה (הייתה גם אמא אחת שישבה לידי ולא התאפקה).
קראנו את הסיפור בבית עשרות פעמים, ובכל זאת ההתרגשות לראות את הדמויות במציאות מרגשת אלפי מונים מהקריאה עצמה.
בכל פעם שנטע חש התרגשות מהעלילה הוא הביט אליי אחורה בחיוך רחב, ואני יכולתי להרגיש את האושר שלו.
ההצגה משלבת קטעי מוזיקה קצרים שנחרתו בזיכרוננו, וכך יכולנו לחזור הביתה, לקרוא את הסיפור, ולהוסיף את הלחן מההצגה לחוויה שלפני השינה.
כיאה לכל הצגת ילדים, יש כאן גם ערך מוסף: הילדה סיון, שמקבלת דובדבן מחנן הגנן, צריכה ללמוד סבלנות מהי.
לאורך ההצגה היא מתקשה לחכות בסבלנות כדי לזכות במטמון הטמון בכל פרי, ולבסוף היא זוכה בעץ מלא בפירות המון.
שעה של הצגה עברה בסקרנות, בצפייה מרותקת ובהמון הנאה של שנינו.
הגיע הזמן לקפוץ לשוק כדי לקנות את כל הפירות שנטע ביקש לטעום, וזה בעיניי ערך מוסף עצום לחוויה.
פרטים טכניים:
ההצגה מתאימה לילדים בגילאי 3 -6, והיא מוצגת במדיטק בחולון במהלך חופשת חנוכה.
מחזה: אורי אוריין, בימוי: עדינה חיימיס, מוסיקה: שי בן יעקב, עיצוב תפאורה: נטשה טוכמן פוליאק. עיצוב תלבושות: אביה בש, ע. במאית: דנה עדיקא משתתפים: נעמה בסון, אסף דגני.
להתראות עד לפעם הבאה,
נועה ונטע
