לפני כמה שנים הגעתי לזולה על הים, באתי לפגוש את בן דוד שלי.
הבאתי פירות חתוכים, שתייה קפואה ועוד כל מיני מטעמים.
בכל ביס שנלקח שם או שלוק מהתה הצונן שהבאתי בירכו אותי.
"שתמיד יחתכו את הפירות בשבילך"
"שאף פעם לא יהיה לך חם מידי"
"שתזכי לאהבת חינם בכל מקום בעולם"
כל מיני ברכות פחות סטנדרטיות, אך ללא ספק גרמו לי למבוכה קלה וחיוך רחב.
לא ממש תיכננתי, אבל נשארתי לישון שם, סידרו לי אוהל משלי והכל.
היינו אולי עשרה א.נשים בזולה. כל אחד ואחת עשו את מה שבחר ליבם לעשות באותו הרגע.
אחרי שחייה קצרה, ארוחת בוקר מפנקת מאוד וסידור הזולה. ניגשה אלי מישהי והציעה לי לבוא לכתוב ברכות.
היא אמרה שיש הכל ופשוט לבוא איתה.
ישבנו על מחצלת מלאה בצבעים וניירות, החלום של כל ילד וילדה באיזשהו גיל.
היא הסתכלה עלי, חייכה ואמרה לי "ברכה לעצמך עוד לא כתבת, נכון?"
הסתכלתי עליה במבט חשדני וביקשתי ממנה שתסביר.
בחיוך רחב היא התמלאה גאווה והסבירה, זה נכון שכל יומולדת, או אירוע משמח וגם חגים, נהוג לכתוב ברכות?
עד פה הסכמתי איתה.
אנחנו מאחלים לא.נשים היקרים לנו, וגם לאלו שפחות, את מיטב הברכות והאיחולים.
אז למה, פה היא לקחה נשימה עמוקה, למה לעצמנו אנחנו לא יכולות לאחל את אותן הברכות? גם לנו מגיע.
תחשבי על זה, היא המשיכה, מה את מאחלת לעצמך השנה? מה את ממש רוצה שיקרה?
המשכתי להסתכל עליה בחשדנות.
היא לא עצרה, תאחלי לעצמך, תתפרעי, תעופי, זו ברכה רק לעצמך. אף אחד חוץ מאלוהימה והיקום לא יראו אותה.
עופי, תאהבי, תחגגי – תאחלי לעצמך את כל מה שחשקה נפשך.
מאז, אני כותבת לעצמי ברכות חג שמח, מאחלת לעצמי את מה שאני רוצה שיתממש.
ומה איתך? מה את מאחלת לעצמך השנה?
הכנתי כמה ברכות, את יכולה לאחל את כולן לעצמך ואת גם יכולה להעביר אותן הלאה באהבה, כדי לקבל את הברכות, לחצי פה על הקישור והזיני כתובת מייל.________________________
