את יום שישי האחרון ביליתי בשוק החקלאים החברתי שמתקיים מדי שבוע בחוות עץ השדה בגבעת עדה. ולפני שאם מתחילים להרים גבות, אני מיד מסבירה, הכל.
אז קודם כל, הבנתם נכון, לא עבדתי בשישי האחרון. כלומר, באתי בבוקר, אפיתי, סידרתי והשארתי הנחיות מפורטות, אבל לפני 9:00 – כבר יצאתי מהקונדיטוריה ולא חזרתי עד סוף היום והסופ"ש כולו. חוזרת רק מחר, ביום ראשון. כבר שבועות אני מנסה להנדס לי את השישי-חופשי הזה כדי לבקר בשוק החקלאים, והנה זה קרה.
אז לאן אמרתי שנסעתי? לגבעת עדה? הרבה אנשים לא מכירים בכלל את גבעת עדה. בשביל אחרים זו סתם (או לא סתם) מושבה קטנה בסמוך לבנימינה. אבל בשבילי אלה שורשי ילדות. כי בגבעת עדה חיה במשך שנים סבתא יפה. זאת אומרת, אנחנו קראנו לה סבתא יפה, אבל בגבעת עדה קראו לה הבּוֹבֶּה.
סבתא יפה היתה סבתא של אבא שלי. או אמא של סבא שלי, איך שתרצו. סבא שלי, סבא דב, היה בנה מבעלה הראשון, המשפחה בגבעת עדה היו נצר לבעלה השלישי ואני הייתי הנינה שלה. מאז שאני זוכרת את עצמי היא היתה בת 100 לפחות, קשישה, כפופה, מקומטת משנים של עבודה בשמש היוקדת… עברית היא לא ידעה (יידיש וערבית דווקא כן, אבל אני לא…) היתה לה חצר משק עם טרקטור וסוסים, היא מכרה נפט בעגלה וגידלה כרמים של ענבי מוסקט, ועכשיו כשאני חושבת על זה – היא היתה קרוב לוודאי הפמיניסטית הראשונה במשפחה.
כל שנה בחופש הגדול היינו באים לעזור בבציר הענבים, מתרוצצים בכרם הלוך ושוב בין שורות הגפנים עם מזמרה אדומה, ממלאים דליים בענבי המוסקט האדומים והבשלים, ומעמיסים בבאגז' של סבא. ובדרך הביתה – האוטו מריח כמו יקב, על כל המשתמע מכך… היא נפטרה בגיל מופלג כשאני הייתי בת 15 בערך, אבל הקשר שלי עם גבעת עדה והמשפחה המקסימה שלי שם, משפחת טפרברג – מעולם לא ניתק.
הבלוג של שרון מקונדיטוריה שרון & רנה – קונדיטוריה | קייטרינג | מגשי ארוח
בשנים האחרונות מגדלים במשק בגבעת עדה בעיקר זיתים ומייצרים שמן זית מעולה שזוכה שוב ושוב בתחרויות בארץ ובעולם, אבל על זה אכתוב בפוסט נפרד.
היום אני רוצה לספר על שוק החקלאים החברתי, מיזם מקסים נוסף, שמתקיים בחווה מדי שבוע ומביא תוצרת חקלאית טרייה ומשובחת מהחקלאי ישירות לצרכן, ולא רק תוצרת חקלאית. מצאתי שם עוד המון דברים טובים שכייף למלא במקרר ובמזווה לקראת שבת ובכלל – גבינות, לחמים, זיתים, חלבה משובחת, בייגלה אותנטיים, בירות ביתיות, ועוד ועוד, חגיגה של ממש. והחל מהשבוע הבא – גם אני מוכרת שם – עוגות, עוגיות, קישים ומאפים. אתם מוזמנים.
חזרתי הביתה עמוסת כל טוב, וישר תקתקתי ארוחת ערב למופת, ומכיוון שהארכתי כל כך בסיפור – נסתפק הפעם במתכון קצרצר ופשוט במיוחד – סלט של עלים ירוקים עם חציל ננסי צלוי ברוטב ויניגרט רימונים. הכל, אבל ממש הכל, משוק החקלאים החברתי של עץ השדה.
אז מה נצטרך?
2 חופנים תרד צעיר וטרי (עדיפות לבייבי תרד או תרד תורכי שהוא עדין יותר – אבל גם תרד רגיל יהיה בסדר).
2 חופנים ארוגולה צעירה וטריה
2 חופנים רוקט צעיר וטרי
1 סלסילה של חציל ננסי סגלגל וטרי
1/2 כוס שמן זית
מלח, פלפל שחור גרוס
לרוטב:
1/4 כוס זמן זית
1/4 כוס מיץ לימון סחוט טרי
2 כפות מיץ רימונים סחוט טרי (כן, גם את זה מצאתי בשוק החקלאי)
1 כפית שום כתוש
מלח, פלפל שחור גרוס
ומה עושים?
1. מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות).
2. מתחילים בהכנת החצילים. שוטפים את החצילים וחוצים אותם לאורך. לפרזנטציה יפה במיוחד – לא קוטמים את הגבעולים אלא חוצים גם אותם. מסדרים בצפיפות בתבנית אפיה מרופדת בנייר אפיה. מברישים בשמן זית, ממליחים ומפלפלים.
3. מכניסים את החצילים לתנור החם. כעבור 15 דקות – מוציאים את התבנית מהתנור, הופכים את החצילים, ומחזירים לתנור ל – 30-45 דקות נוספות, עד שהחצילים ממש רכים למגע. מוצאים ומצננים מעט.
4. שוטפים ומייבשים היטב את כל סוגי העלים הירוקים. מערבבים אותם בקערה הגשה גדולה ויפה. מי שרוצה יכול לגוון בחסה (מסוגים שונים) או עלי בייבי. אני לא הוספתי.
5. מסדרים את חצאי החצילים על העלים הירוקים (את החצילים שנשארו הגשתי בנפרד עם טחינה ירוקה מעל)
6. מכינים את הרוטב: שמים את כל חומרי הרוטב בצנצנת קטנה ומשקשקים היטב.
7. ממש לפני ההגשה – יוצקים את הרוטב על הסלט. מעטרים במעט גרגרי רימון, ומגישים מיד.
אהבתם את הרעיון? ניסיתם את המתכונים? הצלחתם (או לא)? שדרגתם או גיוונתם? אשמח לתגובות ורשמים.
אוהבים חצילים? מה דעתכם על מוסקה יוונית אמיתית?
מעוניינים להתנסות במתכונים נוספים שלי? אתם מוזמנים להירשם כאן.
שלכם, שרון