מהי משמור משותפת? הסדר כן ואמיתי או טקטיקה משפטית להפחתת מזונות?

אורבן נדלן - תמא 38
אורבן נדלן - תמא 38

משמורת משותפת – מבוא

כשבני זוג נקלעים למשבר וחייהם המשותפים עולים על שירטון, מה שבדך כלל ששולט זה עולם הרגש ולא בהכרח הרציונאל וכשלבני הזוג יש ילדים, במקרים רבים, הילדים משמשים כנשק בידי ההורים להשגת יתרונות במאבקם האישי. הציפייה מהורים שנפרדים היא שהם ישאלו את עצמם את השאלה החשובה ביותר בחיי הילדים המשותפים: איך הם עומדים לחלוק את האחריות והטיפול בילדים? ואיך שניהם נשארים חלק משמעותי בחיי הילדים? היינו, איך ניתן ליצור שוויון הן בזכויות והן בחובות בין האם לאב בתפקודם כהורים לילדים לעת פרוק התא המשפחתי.

על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כל עוד הילדים קטינים, מוטלת על שני ההורים, באופן שווה, חובת האפוטרופסות, הכוללת את חינוכם, גידולים, דאגה למדורם ולרווחתם הרפואית והנפשית. לעת פירוד, על ההורים לקבוע מי יגדל את הילדים וכשההורים אינם מסוגלים להגיע להסכמה, נדרשת ערכאה שיפוטית שתקבע מי יחזיק בילדים  ומה תהיינה זכויותיו של ההורה שאינו מחזיק בהם. המסגרת החקיקתית והפסיקה הנהוגה כיום בישראל, הינה מתוקף חזקת הגיל הרך, כך שעל פי רוב, האם תהא זכאית למשמורת ילדיה, קל וחומר כאשר הם קטני קטינים, קרי פחות מגיל שש. ההחלטה באשר להחזקת הילד הנה החלטה קשה, במיוחד כשמדובר במקרי גירושין בהם שני ההורים כשרים למשמורת. לכן, כשלא ניתן לקבוע באופן חלוט בידי מי יש להפקיד את המשמורת על הילדים, ממנים מומחים, שתפקידם לבדוק איך ניתן לסייע לילדים לממש את זכותם להיות מוחזקים ע"י ההורה המתאים ביותר שידאג לטובתם. במקרים בהם מוגשת בקשה למשמורת משותפת תפקיד המומחים הוא לבדוק את התכנות המשמורת המשותפת ע"פ עקרון טובת הילדים, שהינו השיקול הראשוני והמכריע לגבי זכויות המשמורת.

לאחרונה חלה התפתחות משמעותית בנושא. במרץ 2005 מונתה וועדה ציבורית, בראשות פרופ' דן שניט, שהתבקשה לבחון את אופן יישום הכללים הקבועים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בנוגע למימוש כללים לחלוקה ושיתוף באחריות ההורית בתקופת הגירושין ולאחריה ולתת המלצות לעניין הצידוק להמשיך את תחולת חזקת הגיל הרך. כמו כן התבקשה הוועדה להציע דרכים לשכלול הכלים העומדים לרשות ביהמ"ש לענייני משפחה וביה"ד הרבניים לשם קביעת טובת הילד בנוגע להסדרים אלה. הוועדה המליצה על רפורמה רחבה בתחום האחריות ההורית, על ביטול חזקת הגיל הרך, הימנעות מקביעת כל חזקה אחרת, הימנעות מקביעת הורה משמורן והטלת אחריות הורית על שני ההורים, תוך קביעת מטפל עיקרי. בדצמבר 2011  הגישה את המלצותיה הסופיות לשר המשפטים דאז, יעקב נאמן. שר המשפטים בחן את הצעות החקיקה עליהן המליצה הוועדה והחליט להעביר את מסקנות הוועדה ליועץ המשפטי לממשלה לשם הכנת תזכיר הצעת חוק בנושאים, בהתאם להמלצות הוועדה. יוער כי, בינתיים המצב הקיים הוא כשהיה וסוגיית המשמורת המשותפת נדונה בביהמ"ש לענייני משפחה ובביה"ד הרבניים עדיין על פי החוק וההלכה כפי שהם קיימים כיום.

המלצת שר המשפטים  הייתה לאמץ את מסקנות ועדת שניט ולבטל את חזקת הגיל הרך, כך שילדים עד גיל שש לא יועברו אוטומטית לחזקתה של האם. שר המשפטים אמר כי יש לעודד הידברות בין ההורים באמצעות גישור או ייעוץ טיפולי שיאפשר לממש את זכויות הילד בדרכי שלום ולמנוע ממנו את  הפגיעות הכרוכות בהתדיינות בביהמ"ש. הוועדה ממליצה כי ההורים יחויבו להשתתף בפגישה ביניהם בענייני האחריות ההורית על מנת לנסות ולהגיע להסכמות עוד לפני הגשת תביעה. באותם המקרים בהם הורים לא יגיעו ביניהם להסכמות, כל אחד מהם יידרש להגיש לביהמ"ש, את הצעתו להסכם ההורות ואופן מימוש אחריותו ההורית כלפי ילדיו. דעתי האישית היא כי רעיון זה הוא רעיון מבורך שיכול למנוע חלק ניכר מהמריבות בין בני הזוג לעת פירוד, לפחות בכל הנוגע למשמורת הילדים. מרוץ הסמכויות בין הערכאות השונות כנראה שיפחת, שכן ההורים יידרשו לתאם ולקיים פגישה לפני הגשת תביעה וכל הורה יידרש לפרט את הצעתו למימוש אחריותו ההורית. דרישה זו תאלץ כל הורה לחשוף את כוונותיו ורצונותיו לעניין הילדים עוד טרם הגשת התביעה. אם לא תוכל לקחת את ילדיה ולעזוב את הבית עם הילדים ללא קבלת משמורת ואב לא יוכל להשתמש בילדים כנשק להשגת יתרונות כלכליים שכן הוא יידרש לחשוף את האחריות לה הוא יתחייב ולממשה. כל זאת כמובן ייתכן רק אם מהלך זה יהיה יעיל, מהיר, קצוב בזמן, יעשה במקום מוגדר אחד, בר אכיפה ומלווה בסנקציה מוגדרת מראש, מחמירה ומאיימת למפר/ה את התחייבויותיו/ה כפי שהכריז/ה עליהם בביהמ"ש.

תכלית ההכרעה בסכסוכי המשמורת היא קבלת החלטה שיש בה הגשמת עקרון הגנת הילד ודאגה מרבית לטובתו. עקרון זה אינו בגדר רעיון פילוסופי או שאיפה מוסרית, אלא הגשמת זכותו המשפטית של הילד. השיקול ראשון במעלה, על פיו תהא ההכרעה הינו טובת הילד, שכן ההנחה היא שבמאבק בין ההורים אין מנצח ואין מפסיד לעומת הילדים שתמיד מפסידים.

מאמר זה נכתב על ידי עו"ד גילה עיני   08-9573333

 

עו"ד גילה עיני, תואר שני LL.M., דיני משפחה צוואות ירושות גירושין מכבים - מודיעין מכבים רעות
עו"ד גילה עיני, תואר שני LL.M., דיני משפחה צוואות ירושות גירושין מכבים – מודיעין מכבים רעות
עורך דין מגשרת גילה עיני
עו"ד מגשרת גילה עיני בעלת משרד המתמחה בתחום דיני המשפחה, תואר שני במשפטים חברה בפורום משפחה בלשכת עורכי הדין בישראל, יו"ר פורום גישור מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין, ויו"ר ועדת קשר מודיעין של לשכת עורכי הדין. יש לי ניסיון עשיר וידע רב בתחום העסקי כלכלי. בעברי תפקדתי בתפקידים בכירים בחברות היי-טק בינלאומיות. אמונתי היא כי במאבק אין מנצח ואין מפסיד. לפיכך, אני דוגלת בגישה לפיה יש וראוי לנסות ולסיים את הסכסוך המשפחתי באמצעות הסכם גירושין הוגן ובכך למזער את הפגיעה ולמנוע סכסוך משפחתי מכוער. יחד עם זאת, כאשר לא ניתן להגיע להסכם עם הצד השני, אני מתחייבת לנהל את ההליך המשפטי הנדרש וכפי שנדרש ולהשיג את התוצאה הטובה ביותר. עבורי, ההצלחה של הלקוח היא גם ההצלחה שלי. יש לי ניסיון נרחב במיוחד בניהול משא ומתן ובהליכי גישור וכן יכולת מוכחת לקבוע את האסטרטגיה החלופית הטובה ביותר, בהתאם לנסיבות וליישמה עד להשגת המטרה. חשוב מכל - יכולת לחשוב מחוץ לקופסא, להקשיב, להכיל, ליזום ולהיות יצירתית בניהול משברים מורכבים וקשים הקיימים בסכסוכים בין בני משפחה. משרדי נותן מענה לכלל הסוגיות בדיני המשפחה לרבות: ייצוג בבית המשפט ובבית הדין הרבני, גישור להסכם גירושין, הסכמי ממון, גירושין, משמורת, משמורת משותפת, מזונות ילדים, מזונות אישה, ידועה בציבור, אפוטרופסות, אבהות, חלוקת רכוש, איזון משאבים, פרוק שיתוף, ייפוי כח מתמשך, צוואות ירושות . אם אתם זקוקים לייעוץ משפטי או עומדים בפני הליך משפטי בתחום דיני המשפחה, אתם מוזמנים לפנות אלי ולתאם פגישת ייעוץ ללא התחייבות.