מהו גט?

מהו גט?

מהו גט?

הליכי גירושין כוללים מספר רב של תחומים משניים, אשר מתמזגים יחדיו למונח אחד כולל, הנקרא "הליך גירושין". הליך גירושין כולל גם תביעת מזונות, גם תביעת משמורת ילדים והסדרי ראיה וגם תביעה לחלוקת רכוש משותף. הליך הגירושין טומן בחובו מורכבות רגשית וכספית כאחד. הליך הגירושין בנוי ממספר שלבים שאותם יש לעבור, על מנת לקבל גט ולהיפרד. לא אחת, שמענו סיפורים על הקושי המתעורר בעקבות הליך גירושין, על מלחמות שמתרחשות בין כותלי בית המשפט, על סכסוכים ומחלוקות קשות בין בני זוג, שעד לאותה עת היו נאהבים ואוהבים.

במאמר הבא, נסקור את הליך הגירושין, נציג את משמעות הגט, נעמוד על הערכאות הרלוונטיות, ולבסוף נבין מהו "גט לחומרא" ובמה הוא שונה מגט רגיל. כל זאת – נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות. מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה.

הליך גירושין:

בעת פנייה בבקשה לגירושין על ידי שני הצדדים או אחד מהם, ינסו בבית הדין הרבני לגשר תחילה בין השניים. לרוב, הדבר יובא בעזרת הסכם "שלום בית", שבו יגדירו בהסכם את אופן תיקון חיי הזוגיות של בני הזוג, לרבות חלוקת מטלות ופעילות משותפת. כמו כן, יוגדר זמן לביצוע ההסכם, המוגדר כ"תקופת ביניים", אשר לאחריה, יקבעו בני הזוג האם ימשיכו בחייהם המשותפים או ימשיכו להליך הגירושין. להסכם זה יתלוו מגבלות אשר יבטיחו את קיום ההסדר כהלכה.

בסופו של הליך הגירושין, עומד הגט, הנדרש על מנת לפרק את התא המשפחתי והזוגי של בני הזוג המתגרשים. כבר בשלב זה נבהיר, כי אין זה משנה אם בני הזוג התחתנו בחתונה דתית או בחתונה אזרחית (כלומר – נישואין אזרחיים). הליך הגירושין יתבצע, כך או אחרת, אך ורק מול בית הדין הרבני, ועל כך נרחיב בהמשך.

בית הדין הרבני:

אין ספק שאחד הנושאים הבעייתיים והמורכבים ביותר במסגרת הליך הגירושין, הוא תביעת הגירושין לבית הדין הרבני. בישראל, ענייני נישואין וגירושין מוסדרים בהתאם לדין הדתי–אישי שחל על בני הזוג. כלומר, הערכאה המוסמכת בישראל לעסוק בענייני נישואין וגירושין, היא בית הדין הרבני בלבד, וזאת בהתאם להוראות חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג– 1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים"). חוק זה קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה.

המשמעות האופרטיבית של הכפפת הדין הדתי על דיני הנישואין והגירושין, היא כי בני זוג בארץ, אשר פנו להתחתן בנישואין אזרחיים, לא יוכרו על ידי בית הדין הרבני. רוצה לומר– בני זוג יהודים אינם יכולים להינשא בנישואין אזרחיים, היות ולא מכירים בכך במדינתנו.

גט:

כאשר בני זוג מבקשים להתגרש בארץ, עליהם להגיש תביעה לגירושין לבית הדין הרבני. יש להדגיש כי תביעת גירושין בבית הדין הרבני, היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין, הכוללת תביעת גירושין, עם עובדות וכן הצגה של עילת גירושין. עילות הגירושין שעליהן יכול מבקש הגירושין להתבסס, קבועות גם הן בדין הדתי. כך לדוגמא, אלו חלק מעילות הגירושין המוכרות:

בגידה – כידוע, אחת מעילות הגירושין המדוברת ביותר, היא עילת הבגידה. יוער, כי עילת הבגידה נכונה עבור שני הצדדים. מכאן, כי גם האישה וגם הגבר יוכלו להגיש תביעת גירושין עם עילת הבגידה. על מנת להוכיח את עילת הבגידה, ישנו צורך ממשי בהוכחה, כמו לדוגמא צילום אינטימי מחדר המיטות או צילום של בן/בת הזוג הבוגדים. היות ומדובר בחדירה לפרטיות של אדם, הרי שעילה זו קשה להוכחה.

מעשה כיעור – מעשה כיעור ייחשב על פי דת, לכל מעשה שבו האישה מביישת את בעלה ומתעורר החשד לבגידה מצידה. לדוגמא: אישה נמצאת בשעת לילה מאוחרת עם גבר בסמטה חשוכה. יוער, כי היות ועילת הבגידה דורשת הוכחה ממשית, כמו לדוגמא – צילום, אזי הקושי בלהוכיח את עילת הבגידה רב יותר. לכן, נבחן תחילה את עילת הבגידה ורק לאחר מכן את מעשה הכיעור, שאותו קל יותר להוכיח.

גט לחומרא:

כאמור, הנישואין והגירושין במדינת ישראל, מושתתים על ההלכה היהודית הקדומה. מכאן, נישואין אזרחיים אינם חלים ואינם מוכרים במדינתנו. עם זאת, זוגות רבים בוחרים לפנות אל הנישואין האזרחיים, הנערכים במדינות המכירות בנישואין אלה.

אלא מה? בני זוג יהודים שהתחתנו בחתונה אזרחית, ולימים, יחליטו להתגרש – את הליך הגירושין שלהם, יבצעו בבית הדין הרבני, וזאת למרות שלא התחתנו בחתונה כדת משה וישראל. זאת, בשל העובדה שישנן שלוש גישות בנוגע לנישואין אזרחיים: הגישה הראשונה אומרת כי לא מכירים כלל בנישואין, ומכאן – שאין צורך בגט. הגישה השנייה גורסת כי היות ומדובר בזוג נשוי, נראה זאת כאילו התחתנו כדת משה וישראל, ומכאן – שיש צורך בגט. עם זאת, הגישה השלישית היא גישת הביניים המנחה כיום, והיא אומרת כי היות ומדובר בבני זוג יהודים, עלינו לתת התייחסות, אך היות והם לא התחתנו כדת משה וישראל, הם לא באמת נשואים. מכאן, שיינתן "גט לחומרא". משמעות גט זה הינה "גט לכל מקרה". נראה כי גישה זו משלבת בין הגישה הראשונה והשנייה, ולפיה מנחים היום בתי הדין הרבניים את בני הזוג היהודים שהתחתנו בהליך נישואין אזרחי.