במשך שנים רבות, בנעורי, רציתי לשנות את העולם, כדי שיהיה מקום טוב יותר לחיות בו. ככל שהעמקתי בעולם הרוחניות, כך התעצם הרצון שבי שכול העולם יחווה את הרגעים הניפלאים והרגועים יותר, שהרוחניות הקנתה לי.
הרצון לשנות את העולם, החל מהרצון לשנות את הורי, את בן זוגי, את החברים הקרובים אלי, את הסביבה שלי, את המדינה ואז את העולם כולו.
עם הזמן, ככל שהתודעה שלי התרחבה מעבר למיינד המצומצם, הבנתי שהרצון שלי לשנות את העולם, הוא רצון יהיר ומתנשא.
הסיבה לכך היא, שגם אם הרצון לשנות את העולם מגיע מכוונה טובה, הוא עדיין נובע מהחשיבה המוטעית, שמה שנכון וטוב לי – הוא אכן נכון וטוב לכולם.
אין ספק, שאנשים רוחניים שרוצים לשנות את העולם, באים ממקום של אהבה ונתינה. השאלה היא: האם זו סיבה מספקת לכפות את דרכנו על אחרים?
רבים המורים הרוחניים, המדברים כיום על שינוי התודעה האנושית, לתודעה גבוהה יותר. ההנחה שכל העולם צריך להתנהל דרך תודעה גבוהה, או במילים אחרות לרצות להפוך את כל האנושות לרוחנית, היא חשיבה מצומצמת ומתנשאת.
נאמר ברבים מהכתובים הרוחניים, שרק אם התלמיד שואל – המורה עונה, רק כשתלמיד מראה נכונות או רצון להשתנות – המורה חולק איתו את תובנותיו.
זו הסיבה שמיסיונריות או כפיה הם לא חלק מרוחניות.
כדי לשנות את העולם בהתאם לדרך בה הוא יתקיים לפי תפיסתנו, נצטרך להתנהל דרך קונפליקטים, כפייה ומאבק.
במקום זאת, אני מציעה לקחת רגע ולהתבונן במשמעות של הרצון האישי שלנו, לשנות את העולם על פי ראייתנו שהיא סובייקטיבית לחלוטין.
שלושת הקלישאות העיקריות ברצון של רבים מאיתנו לראות שינוי בעולם הינן:
*שלא יהיה רעב בעולם.
*שלא תהיינה מלחמות בעולם.
*שיהיה שיוויון בין כולם.
מספיק שיש קבוצה של אנשים בעולם שמבחינתם רעב, מלחמות וחוסר שוויון, משרתים אותם הישרדותית, כפיית תפיסה רוחנית על אותם אנשים, זו הצהרה שיש רק אמת אחת לקיום האנושי, והיא האמת שאנו מחזיקים
הרצון האידיאליסטי לעולם ללא רעב.
כדי למגר את הרעב מהעולם, אנחנו צריכים להעביר משאבים, מאלו שיש להם יותר ממה שהם צריכים לאילו שרעבים. אם התנהלות זו אינה משרתת את הראשונים, תהיה התנגדות. כדי להשיג את המטרה שלנו, נצטרך לכפות את ״האמת שלנו״ על אותם אנשים שלא יסכימו לחלוק את משאביהם עם אחרים, על ידי אמצעים אלימים. (לקחת בכוח ממי שלא רוצה לתת, זו אלימות גם אם המטרה נעלה), והנה הפכנו להיות בדיוק כמו אלו שאנו מתנגדים להם.
הרצון שלא תהיינה מלחמות בעולם.
מאז ומתמיד היו מלחמות בין שבטים, דתות ועמים בעולם.
מלחמה זו דרך הישרדותית להשיג את מה שמשרת אותנו, וזו גם הדרך לאיזון גודל האוכלוסיה על כדור הארץ. אם אחת התובנות הגבוהות ברוחניות היא, שאף אחד לא מחזיק את האמת המוחלטת, איזו זכות יש לנו כרוחניים לנסות לשנות את העולם,
בזמן שמלחמות משרתות כל כך הרבה קבוצות באנושות כמו פוליטיקאים, מדינות, צבאות, בעלי ממון, תאגידים, קבוצות מיעוט שנלחמות על האינטרסים שלהן, אנשים מהפכנים ועוד…
לרוב, רוחניים יטענו שמלחמות יוצרות סבל ועדיף למנוע את הסבל.
סבל הוא תוצר של תודעה הישרדותית.
מלחמות הן תוצר של רצון האינדיבידואל לשרוד בצורה הכי טובה שיש, גם אם זה בא על חשבון האחר. כך שמבחינה זו, העולם מתנהל בדיוק כפי שהוא צריך להתנהל.
זהו טבע האדם, בדיוק כמו שזהו טבע החיה, ללחום על טריטוריה, מזון ושליטה.
הרצון שיהיה עולם שוויוני.
שוויון בין בני אדם זו אשליה, כי אנשים לא נולדים שווים.
שוויון בין אנשים יכול להתקיים רק אם נמחק, מכל אדם עלי אדמות, את אישיותו ואת ההטבעה הגנתית שלו. עד אז – תמיד יהיו אנשים חזקים יותר, חכמים יותר, פעילים יותר, עשירים יותר, מצליחים יותר,מקובלים יותר, מגשימים יותר.
שוויון בין אנשים או בעלי חיים חייב לבוא דרך כפייה, וגם אז הכפייה תתקבל באופן שונה בין האנשים השונים, יהיו כאלו שיקבלו אותה ויהיו כאלה שילחמו בה. (לדוגמה קומוניזם).
אפשר לטעון, ששינויים גדולים קרו בעולם, כמו: ביטול העבדות, שינוי במעמד האישה בחלקים מצומצמים של הגלובוס, יצירת תנאים סוציאלים בשכבות נחלשות ועוד. ועדיין כל השינויים החברתיים נוצרו דרך אותם פרמטרים שאנו רוצים להעלים מהעולם.
העבדות נפסקה דרך מלחמה, מרד, אלימות וכפייה באילו שהתנגדו לשחרור העבדים. אין ספק ששחרור העבדים הוא אחד הדברים הנפלאים שקרו (מבחינתי :-)) ועדיין מלחמה ואלימות היו חלק מהתהליך.
מעמד האישה השתפר בחלקים מצומצמים של הגלובוס, ועדיין גם במדינות המתקדמות בנושא, יש אי שוויון בין גברים לנשים.
רק ב57 מדינות מתוך 143 מדינות, יש חקיקה ספציפית בנושא ניצול מיני של נשים. הדבר נובע מחוסר שוויון שטבוע בין בני האדם.
כל פעולה ״טובה״ שתעשה על ידי מישהו אחד, תמיד יהיה לה אפקט הפוך בעיני אדם אחר.
קחו לדוגמה את העיסוק בזנות: האם צריך לאסור את העיסוק בזנות, כי זה ניצול נשים או צריך לאפשר זאת חוקית, כי זו בחירתה של כל אישה אם להשתמש בגופה כדי להתפרנס או לא?
שאלו אנשים ונשים לדעתם בנושא, ותווכחו לדעת שיש אין ספור דעות בעניין גם בין הנשים עצמן. כל זה נובע מהסיבה שאנו תופשים את המציאות שונה אחד מהשני.
למרות שבמדינות רבות נוצרה תשתית סוציאלית כעזרה לשכבות חלשות, בתוך המערכת עצמה יהיו תמיד אנשים שיקבלו יותר ואנשים שיקבלו פחות. עצם הרעיון שיש מערכת שעוזרת לחלשים מחזקת את חוסר השוויון החברתי. תמיד היה, תמיד יהיה.
ֿזה לא אומר שאנחנו לא יכולים ליצור שינויים חברתיים, אבל תמיד כדאי לזכור שכל שינוי עדיין יטמון בחובו, את המאפיינים שאנחנו כאנשים רוחניים, רוצים להעלים מהעולם אם זה מאבק, חוסר שוויון או רעב.
הרצון לשנות את העולם, נובע מתוך נקודת הנחה שהעולם לא מתנהל כפי שהוא צריך. השאלה שנשאלת היא: מיהו זה שיש בידו את התשובה המוחלטת איך העולם צריך להתנהל?
הרצון לשנות את העולם, תמיד מגיע מתפישה סובייקטיבית, שאינה כוללת את כולם, ולכן כדי לבצע את השינוי, נצטרך לכפות אותו על אלה שתפישתם שונה משלנו.
חשוב לזכור שהרצון לשנות את העולם, גם אם הוא מגיע מאהבה ואיכפתיות, הוא עדיין הרצון האישי שלנו לביטוי תפישת המציאות שלנו.
זו הסיבה שברוחניות גבוהה, כשמדובר על שינוי, הכוונה היא לשינוי ברמה האישית של האדם, כל אדם משנה את עצמו אך לא את האחר.
שיתוף השינוי התודעתי שלנו עם הסובבים אותנו, מתבטא לא דרך לחץ, אלימות, כפייה ושליטה. אלא דרך השראה שאנו נותנים לאחרים, השראה שהיא משוחררת ממיסיונריות, ומהצורך העמוק לשנות את האחר שיהיה כמונו.
כששחררתי את הרצון העז שלי לשנות את העולם, הבנתי שהרצון נבע מכך שזה הסיח את דעתי מהקושי שלי, לשנות את עצמי. לרוב הרבה יותר קל לרצות לשנות את העולם כולו, מאשר לשנות את עצמנו.
גם למאמר הזה תהיינה תגובות שונות ומנוגדות. חלק מהקוראים יסכימו, חלק יתנגדו, חלק יקבלו וחלק ידחו. גם המאמר הזה לא מכיל את האמת המוחלטת.
באהבה
שאקטי מאי
*****************************************************************
שאקטי מאי היא מייסדת מרכז היוגה הבינלאומי פראנה יוגה קולג׳
למצטרפים חדשים חודש ניסיון חינם בפראנה יוגה: goo.gl/zvoThN
מחברת הספר ״Enigma of Self Realization״
למידע על הסדנאות היכנסו לאתר
לתגובות ושאלות אתם מוזמנים לשלוח מייל ל: shaktimhi@gmail.com