מדוע החיים חסרי משמעות מוחלטת
או:
האדם מחפש משמעות
אחת מאמרות הזן, שהשפיעו עליי ושינו את תפיסת חיי מקצה לקצה, הייתה:
Form is emptiness, emptiness is form.
בתרגום חופשי: כל צורה (תבנית, מתכונת, נוהג, דפוס) הם חסרי משמעות ותוכן מוחלטים.
חוסר צורה, ריק ומופשט- הם עדיין סוג של צורה.
במאמר זה אתייחס לחלק הראשון של האמרה "form is emptiness״
לשום צורה, תבנית, מתכונת, נוהג, או דפוס אין משמעות מוחלטת.
קחו שני משולשים, שימו אותם זה ליד זה ותקבלו משמעות גאומטרית מוסכמת של צלעות זוויות,
יחסיות, וכו׳. קחו את אותם שני משולשים, הניחו אותם זה על זה בצורה הפוכה, ותקבלו מגן דוד.
אילו עדיין אותם שני משולשים, אבל עכשיו הם נושאים משמעות מורכבת של דת, לאום, היסטוריה,
שורשים, גזענות, הכחדה, ואנטישמיות.
קחו את אותם שני משולשים הפוכים, צבעו אותם באדום והמשמעות תקבל צביון שונה לגמרי של
אמבולנסים, רפואה, הצלה, וכו׳.
אז מה היא המשמעות המוחלטת של שני משולשים? תלוי מי נמצא בסביבה כדי לתת להם משמעות.
הניחו אותם מול תינוק בן יומו- ואף אחת מהמשמעויות שהזכרנו לא תהיה רלוונטית עבורו.
מדוע מאז ומתמיד בני אנוש חיפשו משמעות מוחלטת לחייהם? לפי מה שנראה לעין, רוב החיות
בטבע מודעות למוות שלהן ממקום אינסטינקטיבי, רק כשהן ניצבות מולו. כלומר, הזברה מודעת
למוות שלה רק כשאריה רודף אחריה. לא נראה, שברגעי מנוחה, הזברה שקועה במחשבות
פילוסופיות על חיים ומוות (אשאיר מקום לספק, כי קטונתי לדעת מה באמת עובר בראש הזברה).
נראה, שהאדם הוא, אולי, היחיד מבין חיות הטבע, שמודע לכך שהוא ימות, גם כשאינו נמצא בסכנת
מוות. הידיעה התמידית שאנחנו נמות, יכולה ליצור מצב נפשי שבו אין טעם לשום דבר – הרי ממילא
נמות…
לפיכך, החיפוש אחר משמעות מוחלטת, נותן לרוב בני האדם סיבה לקום בבוקר ולהמשיך את חייהם
הזמניים, חיים אותם יתפשו כמאתגרים ולא קלים לרוב.
הזדקקות וחיפוש אחר משמעות מוחלטת הם חלק מהתכנות ההישרדותי של גזע האדם.
רוב האנשים מחפשים משמעות מוחלטת בחייהם כי זה נותן להם אשליה, שיש קרקע בטוחה
מתחת לרגליהם. משמעות מוחלטת נותנת להם את האשליה שיש כיוון וסדר בחיים, יש תכנית,
יש מטרה- יש סיבה לחיות.
מאז ומתמיד, אנשים נתנו משמעות מוחלטת לדת, לאלוהים, להקמת משפחה והשארת צאצאים
לאחר מותם.
יש מי שנותנים משמעות מוחלטת למוסר, למעשים טובים ולחיים נכונים, כדרך בטוחה לגן עדן,
אחרים נותנים משמעות לתהילה, כדי ששמם ימשיך להדהד גם לאחר מותם.
לעתים אנשים נותנים משמעות מוחלטת לשליחות שהם יודעים, או מרגישים, שיועדה להם (ישו,
משה, מרטין לותר קינג, אמא תרזה, מירי רגב).
אפשר להבין, שיש אין סוף צורות למלא את החיים במשמעות מוחלטת, שתניע אנשים בחיים –
הורות, יצירתיות, אהבה, שירותיות, הישגיות, כוח, ניצחונות, למידה, חקירה, הנהגה וכו׳.
הבעיה בחיפוש אחר משמעות מוחלטת, מתחילה כשלא מוצאים אותה- לא מעט אנשים, שאיבדו
משמעות, או לא מצאו משמעות בחייהם, נכנסו לדיכאון, או התאבדו.
קונפליקטים נוצרים גם כאשר אנו מוצאים משמעות מוחלטת לחיינו ואנו מזדהים איתה, אך אחרים לא
מכירים במשמעות שלנו: אם המשמעות המוחלטת שלי זו הדת שלי, ואנשים אחרים מזלזלים בה,
או לא מחשיבים אותה – זה יכול לערער את קיומי. אם אני נותנת משמעות מוחלטת לכנות, ובן זוגי
שיקר לי – זה ייצור סבל רב בתוכי. אם המשמעות המוחלטת בחיי היא העשייה שלי, אך אני לא
מקבלת עליה הכרה מהחברה – חיי יהיו כישלון.
התובנה הרוחנית, שאין משמעות מוחלטת באף היבט של המציאות, יכולה להיות מאוד משחררת
ומאוד מעצימה אם משתחררים מהתכנות ההישרדותי שבכולנו. היא משחררת אותנו מהחיפוש
הנואש, ולעתים מאוד מתסכל, אחר חיים מלאי משמעות.
התובנה, שאין משמעות מוחלטת למציאות, מעצימה אותנו כי היא מאפשרת לנו לתת משמעות לכל
רגע ורגע בחיינו. למשל, אני זאת שנותנת משמעות להוראה בחיי. אין לי ספק, שמבחינת היקום אין
שום משמעות מוחלטת אם אהיה מורה רוחנית, אימא, נהגת אוטובוס, או אם אחיה ללא משמעות
בכלל. אני זו שבוחרת לתת משמעות להוראה בחיי בכל רגע. אני גם זו שבוחרת לתת משמעות
ליחסים הזוגיים שלי ולבן זוגי. אני נותנת משמעות להנאות שבחיי ולאתגרים, שהמיינד שלי מתמודד
איתם.
מכיוון שהמשמעויות של חיי אינן מוחלטות, אני יכולה לשנות אותן מרגע לרגע. לדוגמה: בחרתי לא
להביא ילדים בחיי, בחירה שבאה עם משמעות מסוימת שאני נתתי לה. אך כשאני מבלה עם
האחייניות הקטנטנות שלי, הן מקבלות משמעות מרכזית באותו הרגע, כאילו היו בנותיי.
כך אני נעה מרגע לרגע, ולכל רגע יש את הצבע, הניחוח והחשיבות שאני בוחרת לתת לו.
אני כבר לא צריכה לחפש משמעות לחיי, או לחכות למשהו גדול ונישא ממני כמו דת, אלוהים, לאום,
קארמה ואפילו יוגה, שיתנו לי משמעות. אני פשוט יוצרת את המשמעות, ומשנה אותה כשהיא כבר
לא רלוונטית.
חיים חסרי משמעות הם כמו ספר צביעה ריק, שנוכל למלא בצבעים שאנחנו בוחרים.
*****************************************************************
שאקטי מאי היא מייסדת מרכז היוגה הבינלאומי פראנה יוגה קולג׳
למצטרפים חדשים חודש ניסיון חינם בפראנה יוגה: goo.gl/zvoThN
מחברת הספר ״Enigma of Self Realization״
למידע על הסדנאות היכנסו לאתר
לתגובות ושאלות אתם מוזמנים לשלוח מייל ל: shaktimhi@gmail.com