מדוע אנחנו זקוקים כל-כך לרומנטיקה?

מה נותנת לנו הרומנטיקה שכל אחד מאיתנו, נכסף וכמה לנוכחותה בחייו, ואם איננה, נעשה כמעט הכל להכניסה לחיים?
האמת, שקשה למצוא "רומנטיקה" וקשה עוד יותר לשמרה ולהחזיקה לאורך זמן.
בקלות היא הופכת לדבר אחר, מידרדרת ומורידה מערכה, כמו, הערכה עצמית מפוכחת או עניין מיני צדדי, שותפות צפויה מראש או שנאה, אשמה ורחמים עצמיים.
מה יש ברומנטיקה שעושה אותה שברירית כל-כך?
הרומנטיקה מתפוגגת, משום שהזמן וההצלחה הם אויביה. היא משגשגת על מצע המסתורין, החידוש והסכנה ונסוגה לנוכח המוכר, הידוע, השיגרה.
האם ניתן לשמר רומנטיקה בקשר זוגי, בתוך שיגרה ואפרוריות היומיום? ואם כן, איך אתם חושבים שניתן לעשות זאת?
מוזמנים לבקר באתר שלי > איריס לרר רשף – טיפול זוגי