מדוע אין ביכולתו של האדם להרוס את הטבע

בחורה עם מחשב נייד

 

IMG-20180531-WA0000

ביהירותנו האנושית, אנו תופסים את עצמנו מעל לטבע, מחוץ לטבע, בשליטה על הטבע. אלא שלמעשה אנחנו חלק מהטבע; אנחנו הטבע. אנחנו אחת מהתגלמויות הטבע

 רבים האנשים המחשיבים את האריה, הסוס והקוף, למשל, כחלק מהטבע, ואילו את האדם אינם כוללים בקבוצה זו. אבל במה אנחנו שונים משלוש החיות האלה?

אנחנו נולדים ויולדים כמו האריה, הסוס והקוף.

גופנו מת וחוזר לאדמה בדיוק כגופם של האריה, הסוס והקוף.

אנחנו זקוקים לאור, למזון, למים, לחמצן ולשינה בדיוק כשם שזקוקות להם שלוש החיות האלה.

אנחנו נילחם על טריטוריה ממש כפי שהחיות יילחמו על מרחב מחייתן, ואף נירתע ממי שעלול להזיק לנו בדיוק כפי שיירתעו האריה, הסוס והקוף.

גם על ילדינו נתאבל בדומה להתאבלותם של האריה, הסוס והקוף על מות גוריהם, וממש כמותם נביע רגשות שמחה כלפי אהובינו ונבטח בהם.

ואף על פי כן, רובנו תופסים את בני האנוש כמי שנמצאים מעל לטבע ומחוץ לו.

ברוב הדתות נתפס האדם כנעלה מבחינה תודעתית מהטבע ומהחיות שבו. האין זו תפיסה יומרנית?

לא הייתי ממהרת לקבוע שהתודעה ההישרדותית של רוב בני האנוש מפותחת או גבוהה יותר מהתודעה ההישרדותית של הדולפינים, הנמלים, הכלבים, העורבים וחיות נוספות שהן חלק מהטבע.

יש מי שיטענו שהעובדה שהאדם שולט היום בכדור הארץ היא הוכחה לכך שהאדם נעלה מהטבע. האם שליטה אכן מעידה בהכרח על תודעה גבוהה יותר?

הסינים שולטים בטיבט האם זוהי הוכחה לכך שלסינים תודעה גבוהה ומפותחת יותר מאשר לטיבטים?

הכנסייה הנוצרית שלטה ודיכאה ביד קשה מדענים ופילוסופים רבים, כמו גלילאו גליליי, שמשנתם לא התאימה לאופן הצר שבו תפסה את היקום. האם אפשר לומר שהשליטה שהכנסייה הנוצרית כפתה על אותם מדענים ופילוסופים מוכיחה תודעה גבוהה?

ועד כמה אנחנו באמת שולטים בטבע?

אנחנו מבייתים ומאלפים חיות לפי צרכינו, בונים סכרים ענקיים ושולטים באמצעותם בגופי מים עצומים, מהנדסים גידולים, מתעשים עצים והופכים אותם לרהיטים ולבתים, מייבשים ימים, שולטים בבקטריות וחוקרים חיידקים  הכל עד שרעידות אדמה, התפרצות הרי געש, צונאמי, הוריקן, טורנדו ומטאורים הופכים אותנו ואת הטכנולוגיה המפותחת שלנו לחסרי ישע, לעלים נידפים ברוח, לאבק.

אלברט איינשטיין אמר: "האדם הוא חלק מהשלם שאנחנו מכנים 'היקום', חלק המוגבל בזמן ובמרחב. הוא מרגיש את עצמו, את מחשבותיו ואת תחושותיו כמשהו נבדל מיתר העולם – זה סוג של אשליה אופטית."

ואיך המילון מגדיר את המושג טבע? "טבע הוא מושג המייצג את כל מה שקיים, ולא נוצר או שונה על ידי האדם. בהגדרה, כל תוצריו של האדם הם מלאכותיים, כלומר אינם חלק מעולם הטבע."

אם הטבע אכן מייצג את כל מה שקיים, אז הוא חייב לכלול גם את האדם. ולפיכך גם תוצריו של האדם הם חלק מהטבע.

האם אפשר להפריד את התנהלות החיה מהחיה עצמה, כפי שאנחנו נוהגים לגבי האדם, ולומר שהאריה הוא חלק מהטבע אך כשהוא טורף זברות הוא הורס את הטבע?

הטענה השכיחה היא שהאדם הורס את הטבע משום שהוא מכחיד את החי, משנה את האיזון האקולוגי וגורם לשינוי פני כדור הארץ.

גם סופות חזקות יכולות לשנות אזורים שלמים ולגרום לחיסול מקורות המזון של חלק מהאורגניזמים שאלה הם שטחי המחיה שלהם, ולהכחדתם. האם נכון יהיה לומר, אם כך, שסופות הורסות את הטבע? או דווקא נחשיב אותן כחלק מהטבע, ועל כן ההרס וההכחדה שהן גורמות הם חלק מהשינויים שמתחוללים בטבע?

בהוואי מוחקת פעילות וולקנית מדי כמה מאות שנים כל שריד של חיים על מדרונות ההרים – האם נכון לומר שהרי געש הורסים את הטבע? או שיש לראות זאת כחלק מתופעות הטבע?

שריפות, שמנקודת מבטנו זורעות הרס רב, הן הכרחיות לאיזון האקולוגי. כשהן פורצות בצורה "טבעית", אנחנו לא מגדירים זאת כהרס של הטבע אלא כתופעת טבע. ואולם כשהאדם, שהוא חלק מהטבע, מבעיר שריפות שמכחידות יערות, אנחנו תופסים זאת כהרס של הטבע.

בתופעות רבות בטבע התנהגות בעל חיים אחד משנה את האיזון האקולוגי עבור בעלי חיים אחרים וכתוצאה מהשינוי הם נכחדים. ומה קורה כשעל ההכחדה הזו, שאנחנו מגדירים כתופעה שהיא חלק מהטבע, אחראי ה"חלק מהטבע" שנקרא אדם?

לכאורה, ההבדל בין ההרס שזורעים איתני הטבע בכדור הארץ לבין ההרס שמסב האדם לכדור הארץ הוא "הרצון" האנושי, שמניע את האדם אך בטבע הוא אינו קיים.

והרי כשלבה של הר געש זורמת אל הים ויוצרת בו אדמה חדשה, לא נתפוס זאת כרצון של הר הגעש לייבש חלק מהים וליצור לעצמו שטח אדמה חדש. לעומת זאת, כשהאדם מייבש ימים כדי ליצור לעצמו שטחי מחייה חדשים – נראה זאת כהרס של הטבע.

רצון האדם להתפשט וליצור לעצמו מקורות מחייה נוחים הוא חלק מהאבולוציה של הטבע. גם כלב מבוית יבדוק לעצמו היכן יהיה לו נוח יותר לרבוץ – על המיטה או על השטיח הרך. אותו רצון שמניע את האדם להתפתח נובע מהרצון להישרדות טובה יותר, בטוחה יותר וקלה יותר. והישרדות היא חלק אינטגרלי מעולם החי של הטבע.

לפי פרופסור יובל נח הררי, "האדם הכחיד זני חיות ביבשת אוסטרליה כבר לפני חמישים אלף שנה באמצעות ציד. מתוך 24 מיני בעלי חיים ביבשת אוסטרליה ששקלו יותר מ-44 קילוגרם, 23 מינים נכחדו על ידי האדם." וזה עוד לפני שהאדם פיתח טכנולוגיה שתוצאותיה פסולת של פלסטיק ומוצרי נפט, גידול חיות באופן מתועש והרג שלהן. לפי נח הררי, "מחצית מהיונקים היבשתיים הגדולים של כדור הארץ הוכחדו על ידי האדם עוד לפני שהוא גילה את הגלגל, את הכתב או את כלי הברזל."

אבל לא רק האדם הכחיד זני אורגניזמים בטבע. כשזן של אורגניזמים נכחד בטבע, זה משום שמסיבה כלשהי הוא לא עמד בתנאים שהשתנו. זהו חלק ממנגנון הברירה הטבעית שמניע את האבולוציה: החזק הוא ששורד.

אחת הדוגמאות להכחדה המונית של החיים על פני כדור הארץ התחוללה לפני 2.5 מיליארד שנים, והאחראיות לכך היו הכחוליות (Cyanobacteria) – חיידקים חסרי גרעין. באותה תקופה האטמוספירה של כדור הארץ הייתה מורכבת בעיקר מחנקן ודו תחמוצת הפחמן, ולא היה בה חמצן המרכיב אותה היום. החמצן היה ברובו כלוא במולקולות המים. הכחוליות, שחיו במים, התחילו להתרבות ולשחרר לאטמוספירה חמצן, שהיה רעיל עבור כל האורגניזמים שעל פני כדור הארץ ולכן גרם להשמדתם. בדיעבד, ההשמדה ההמונית הזאת אפשרה לאדם ולחיות אחרות להתפתח.

האם הייתם מגדירים את הכחוליות כהורסות טבע? או שההכחדה שגרמו הכחוליות לחיים על פני כדור הארץ יכולה להיחשב לחלק מתהליכי הטבע שיוצרים אינספור שינויים?

סיבות רבות להכחדה של זנים שונים על כדור הארץ: ערוץ שנוצר באופן טבעי בין הר להר בשרשרת הרים ומאפשר לטורפים חדשים לעבור בו, יכול להכחיד זנים שהיו מוגנים לפני היווצרותו; נהר ששינה את זרימתו והתחבר לנהר אחר, מאפשר בכך לטורפים חדשים לעבור אליו ולגרום להכחדת זנים שחיו בשלום לפני שהטה את זרימתו. באופן דומה עלולים להיכחד זנים כששינויים טופוגרפיים מאפשרים לטורפים להגיע לאיים שעד אז היו בעלי החיים שבהם מוגנים, וכן כשירידה בגובה פני הים יוצרת מעבר יבשתי בין אזורים שהיו מופרדים, וכשעלייה בגובה פני הים מחברת ימים שהיו מופרדים ומאפשרת לטורפים חדשים לעבור מים לים.

כל אלה הם שינויים המתרחשים כחלק מהטבע. הטבע בונה, הטבע הורס, הטבע משתנה.

מאחר שהאדם הוא חלק מהטבע, תוצר של הטבע, הרי שה"הרס" שהאדם זורע בטבע הוא "הרס" של הטבע עצמו.

מובן שהמונח "הרס" מגדיר את מה שבתפיסת האדם השתנה בטבע ואינו משרת יותר את הישרדותו. גם אם כדור הארץ יתפוצץ וייעלם כליל – לא ייחשב הדבר כ"הרס", אלא כתופעת טבע ואפילו תופעה די שכיחה ביקום.

התובנה שהאדם ופועלו הם חלק מהטבע המשתנה, לא משנה את העובדה שעדיין בידינו הבחירה, אם רק נרצה, לנסות ליצור את השינוי בכיוון שאנחנו תופסים כטוב והנכון יותר לחיות לאורו.

למרות התובנה שהאדם הוא חלק מהטבע, עדיין כל אחד מאתנו יכול להעניק משמעות, ערכים וסדר עדיפויות לחייו בממד הפיזי. כולנו יכולים לבחור לנסות לשנות דברים, לעצור תהליכים או לנתב את החיים בכדור הארץ ל"מקום טוב יותר" על פי ערכינו.

מבחינה רוחנית, אם אנחנו בוחרים לנסות לשנות או לעצור תהליכים שלדעתנו מזיקים לטבע כשנקבל שהאדם הוא חלק ממערכת שמניעה אותו לא פחות ממה שהוא מניע אותה, ניגש אל השינוי לא ממקום של כעס, תסכול, שנאה ומרירות כלפי אלה ש"הורסים את הטבע",  אלא ממקום של הכלה. תחושות שליליות אלה שיוצרות הפרדה הן לרוב נחלתנו כשאנו הופכים לאקטיביסטים, שמבקשים לשנות את העולם לעולם טוב יותר ובלי לשים לב מפרידים את האדם מהטבע.

 

שאקטי מאי

 

*****************************************************************

שאקטי מאי היא מייסדת מרכז היוגה הבינלאומי פראנה יוגה קולג׳ 

למצטרפים חדשים חודש ניסיון חינם בפראנה יוגה: goo.gl/zvoThN

מחברת הספר ״Enigma of Self Realization״

למידע על הסדנאות היכנסו לאתר

לתגובות ושאלות אתם מוזמנים לשלוח מייל ל: shaktimhi@gmail.com

 

שאקטי מאי
שאקטי מאי מנהלת את שאקטי יוגה סנטר (פראנה יוגה קולג'), מרכז יוגה מקסים בלב תל אביב (חובבי ציון 52 ת״א).במשך 3 עשורים של לימוד יוגה וניהול מרכזי יוגה ברחבי העולם, חילקה שאקטי את זמנה בין הוראת יוגה והכשרת מורים. בסופו של דבר החליטה להקדיש את כל זמנה ומרצה להכשרת מורי יוגה, כדי שהפצת דרכה הרוחנית של היוגה תימשך, והיא לא תיעלם בין הטרנדים החולפים המרכיבים את עולם היוגה במערב.לאורך השנים פיתחה שאקטי מאי סגנון לימוד ייחודי, בו טמון מקור כוחם של הקורסים אותם היא מעבירה – הסגנון נקרא האתה יוגה קלאסית, תוך שימת דגש רב על בטיחות בשיעור, נשימה נכונה וזרימה אינטואיטיבית של אסאנות. שאקטי מאי מלמדת איך ליצור ולשמר את הפראנה – כח החיים, כל זאת תוך הבאת החשיבה למצב רוגע והנאה מדיטטיבית מרגע ההווה. במהלך הלימוד, היא משלבת בין מדע היוגה למדע המודרני, שתומך במה שחוו היוגים העתיקים.הספרים, המאמרים והפוסטים ששאקטי מפרסמת, באים כדי לסייע לאנשים להפוך לחזקים ולבעלי רצון חופשי והכח לממש אותו. היא מאפשרת לכל הסטודנטים שלה גישה חופשית בכל נושא, וכך משמרת את הקשר המסורתי בין מורה ותלמיד, גם לאחר סיומם של הלימודים הפורמליים.לאחר שעברה לגור באשראם יוגה בהודו, שהתה שנה במדבר והתנסתה בתרגול יוגה מתקדם במספר מרכזים המתמחים בהאתה יוגה, הידע של שאקטי הוא נרחב והיא מעבירה אותו הלאה בצורת הלימוד המסורתית הבנויה מקשר מורה-תלמיד, כמו גם שימוש באינטרנט, רשתות חברתיות וספרות מודפסת שהיא מוציאה בנושא.