אני לא מאמינה שזה קורה לי. אני בוכה. מתפרקת. אין לי כוח. מותר לי להישבר… מודעת לכך, שקיימים בתוכי המון שמחה ואופטימיות וגם – עצב וכאב חבויים שם בפנים. אז עד אתמול בערב חוויתי את הצד החיובי והטוב שמגפת הקורונה גרמה לי, ומאתמול בערב- המועקה והדאגה התחילו להזדחל לתוך הדם. לעשות שם מערבולת…
וכן…אתמול צפיתי בקליפ עם השיר: מחכה \ יום אחד זה יקרה…
מילים: ריטה
לחן: עידן רייכל
יום אחד זה יקרה
בלי שנרגיש, משהו ישתנה
משהו יירגע בנו, משהו יגע בנו
ולא יהיה ממה לחשוש.
וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד
זה יבוא בטוח בעצמו
כאילו היה שם תמיד
וחיכה שנבחין בו
וזה יבוא, אתה תראה
הידיים הקפוצות יתארכו
והלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל
זה יבוא, כמו שהטבע רגיל
להיות שלם עם עצמו
וזה יבוא, אתה הרי יודע
לא הכל יטלטל אותנו
לא הכל יכה
ומה שייפתח לנו
מחכה…
אני צופה והגוף שלי בוכה בפנים. מתמוססת. המציאות קשה מנשוא…
לא שלא ידעתי שהרחובות ריקים, בתי עסק סגורים ואין נפש חיה מסתובבת ברחובות. ידעתי גם ידעתי. אבל החיבור הזה בין עוצמת מילות השיר לתמונות- חלחלו ברעדה לתוך דמי, הרגשתי כאילו סוף העולם הגיע. ובדמיוני הפרוע, כאילו האדמה פערה את פיה וקברה את כולנו. זו תחושה איומה להחריד! מה יהיה איתי? אתנו? האם ניוולד מחדש? אלוהים שוב יברא את אדם וחווה? האם יאכלו מהתפוח האסור? ילכו ערומים? המחשבות ממשיכות להתרוצץ…מה יהיה עם כל החומרים שכתבתי? כל ההיסטוריה של האנושות- איך היא תתועד אם כולנו ניבלע מתחת לאדמה?
וכן. מותר לי להיות עצובה. אני לא עשויה מברזל. הכי חשוב לי – אני שפויה!
אני בן אדם רגיל לכל דבר. יש לי רגשות מעורבים של עצב ושמחה. של אופטימיות ופסימיות. של קשה לי וגם קל לי… אז בהתחלה לקחתי בסבבה את טלטלת קורונה. לא האמנתי שזה אמיתי. אבל לאט לאט, כאשר ראיתי שהעולם עצר מלכת – התחלתי להאמין…
בגישתו האופטימית, פרופ' יורם לס אמר, שזו שפעת רגילה והבהלה מיותרת. האמנתי לו. האם יכול להיות שכולם טועים ורק הוא ואני צודקים? האם אנחנו עיוורים? הדיווחים מהשטח כבדים מנשוא. קשים ואמתיים כל כך, שאי אפשר היה להתעלם מהם. אז התחלתי להבין מה קורה. כי באמת אין ברירה. חייבים להאמין שזה אמיתי!
אז עשיתי מלימון לימונדה!
- אני מציירת קורונות מכל מיני צבעים, גדלים וצורות. ואפילו גמלה בתוכי החלטה לעשות תערוכת ציורים. וואו…יופי של חזון בניתי לעצמי:)
- יש לי מוזה נהדרת לכתוב מאמרים על קורונה. חוקרת אותה ומציגה אותה לראווה בבלוג שלי בסלונה. עונג עילאי!
- אני מתנדבת ומעניקה ייעוצים אישיים בחינם לכל מי שזקוק לעצה טובה ולהכוונה בחיים. כל ייעוץ נמשך 15 דקות, וסה"כ 6 שעות שבועיות. סיפוק אדיר להיות פה בשביל כולם!
- מנצלת את המרחב בסלון להליכה. מתחרה עם אישי היקר על מהירות צעידה, ותוך כדי צופים בחדשות. ובנוסף – מנצלת את הספה בסלון לעשות פילאטיס. איזה יעילות!
- אישי ואני שוטפים את הבית ביחד, מנקים אבק ודואגים לחלקת האלוהים הקטנה שלנו. ולא סתם! תוך כדי, מתנגנים להם קליפים של שירים ישראליים בערוץ יוטיוב. תענוג אדיר! מה שבטוח- הבית יותר נקי, כאשר הוא שטוף במנגינה מלטפת ובמילים מרגשות…
- ועוד יותר כיף בזמן רוגע, זה- לצפות בקליפ, לשיר בזיוף מהלב ולהסניף את מילות השירים לווריד. אוטומטית אני משליכה אותם על המציאות. לא להאמין איזו התרגשות עצומה אופפת אותי.
- אני מסתפרת אחת לחודש וחצי. אז היום בזמן מגפת קורונה – אי אפשר ללכת לספרית. אז הנה, יש לי הזדמנות פז להגשים את החלום שלי, לחזור לנערות שבי ולהאריך את השיער. יש!
- אני ישנה צהרים, מתעוררת אחרי שעה בלבד. זה יתרון עצום. כל הערב לפניי לצייר, לכתוב ולצפות בטלוויזיה.
- אישי היקר ואני אוכלים שלוש ארוחות מסודרות ביום ובשאר הזמן –לכל אחד מאתנו זמן איכות לעצמו. הללויה!
- ובלילה – הולכים לישון מאוחר, מקשקשים במיטה על היום שעבר, ומנתחים את הימים שיבואו…ברור ששומרים נגיעה. שני מטר אמרנו?
אז כן. בתקופה זו העין שלי רואה מקרוב וגם מרחוק. היא יודעת לסנן את השלילי ולהעצים את החיובי. העיניים שלי יותר מיטיבות, והעוצמה שבי גוברת על החולשות שקיימות שבתוכי. נכון, לפעמים בזמן מילוט אני בורחת, אבל מיד חוזרת לעצמי. ותמיד הולכת עם ראש מורם, וחיה באמונה שלמה עם אמירה חשובה ליקום: ציונה את שפויה, בעלת קיום וערך ויש לך עוד המון לתרום לאנושות. הביטי קדימה באופטימיות והאמיני, שיהיה טוב ובאמת – יהיה טוב…אמן!
ציונה אבירם – נומרולוגית קבלית
מנטורית ומורת דרך לזוגיות ויחסים
מחברת הספר: סודות מחדרי הלב
052-8231669
ציור: אחותי המוכשרת מזל חתוקה
ציורי קורונה- שלי אורגינל
מאמר מסכם בנושא כולל הפתעה: קורונה – הקולות השפויים, הרציונליים ומה שביניהם:)
קורונה- פרופ' יורם לס, פרופ' מייקל לויט -האמנם יש דברים בגו?
מגפת קורונה: דברים נסתרים שלא ידעתם לפי נומרולוגיה קבלית וסוד האותיות