מבחן בוזגלו של צחי

צחי הנגבי שולף עוד ארנב מהכובע – רשימת ממליצים לבית המשפט. אקט אנטי דמוקרטי. מקומם

בחורה עם מחשב נייד

רחוק מהעץ

מעניין אותי מה עובר בימים אלה על גאולה כהן. למרות שגאולה כהן אינה נושאת את אותו שם משפחה, היא אימו של  צחי הנגבי. אפשר לחלוק על דעותיה וסגנונה, אבל, ניתן לומר בביטחון: האישה אותנטית. פיה וליבה שווים. היא אישה שהאידיאלים הנחו אותה כל חייה. פייטרית. ישרה. מרשימה.

איך נפל התפוח כל כך רחוק מהעץ. איך התאדו להם בדרך בין שני הדורות- הערכים המוצקים של האם? מה חושבת האם על צחי בנה ששיקר בבית משפט? ומה היא חושבת היום כשהבן שלה מגייס את השמנה וסולתה בחברה הישראלית כדי שיוציאו אותו מהבוץ אליו הכניס את עצמו?

אני כאמא לא הייתי רווה נחת.

תרשמו את השמות הבאים:

יצחק נבון, אקס נשיא של מדינת ישראל

רובי ריבלין, יו"ר לשעבר של כנסת ישראל

דליה איציק – כנ"ל

אברום בורג – כנ"ל

דן תיכון – כנ"ל

שלמה אהרונשקי – מפכ"ל המשטרה לשעבר (???….!!!)

אל"מ עמוס ירון

אל"מ גיורא איילנד

נתן שרנסקי יו"ר הסוכנות

הרב דוד יצחק גרוסמן, חתן פרס ישראל

אלי עמיר, סופר

יורם קניוק, סופר

אלי ויזל, חתן פרס נובל לשלום

ארז ביטון, משורר

פורפסור גבי ברבש, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות

פרופסור אריאל פוקצ'ה משפטן

עזות מצח

בושה חבר'ה, לצאת ככה לעיתונות ולנסות להשפיע על גזר דין. צעד אנטי-דמוקרטי מקומם.

צחי מקושר היטב –  אין ספק. אם הוא היה נהג מונית. רוכל בשוק, כספר בבנק, או קופאית בסופר ועוד אי אלו תפקידים שאינם קרובים לצלחת – הוא לא היה משיג את החתימות הללו. רשימה של אנשים שהוא עשה להם טובות והם עשו לו טובות, הוא טפח להם על השכם במזנון הכנסת הם החזירו טפיחה, הוא היה השר לביטחון פנים הממונה ואחד מממליציו היה מפכ"ל משטרה. חברים יקרים מפז בעת צרה – מארג קשרים ואינטרסים גדול ושמנוני.

אני משפשפת את עיניי בתדהמה לנוכח התופעה. איזו עזות מצח היא זו?

קודם הוא גייס את מיטב המוחות המשפטיים ושילש לידיהם סכומי עתק כדי שיוציאו אותו זכאי, ואפילו הם, גדולי מוחות המשפט האלה,  לא הצליחו להוציא אותו לגמרי מהברוך. עכשיו הוא מגייס פרוטקציה.

אני קוראת מעל במה זו, למערכת המשפטית להתעלם התעלמות מוחלטת מהעצומה הזו לזיכוי צחי. להיפך: יש להחמיר החמרה יתירה עם אדם זה. אם הוא סרח, עליו לשלם מחיר מלא, רצוי גם גבוה מהמחיר שהיה משלם אזרח מן השורה. הנגבי הוא שליח ציבור שאמור לשמש דוגמא חיובית לציבור. גיוס העצומה הזו יש בה טעם לפגם ויש לקחת את עצם האקט בתוך מערכת השיקולים לגבי איש זה, שאינו מבין דמוקרטיה מהי.  אם צחי אמנם שיקר בבית משפט, כפי שנקבע בפסק הדין, נראה לי, כהדיוטה שאינה משפטנית, שיש פה עברה שיש עמה קלון. יתכבד נא צחי וישלם על הפאשלות שלו. הכנסת והממשלה הם מקומות שיש לכבד. שליחי הציבור אמורים להיות אנשים שפיהם וליבם שווים – ועוד עצה קטנה לך צחי. לך לאמא ותלמד ממנה כמה שעורים.

אורית בראון אגמי
בלוגרית פעילה ובועטת. היתה עיתונאית שלושה עשורים. היום מלמדת ילדים ביפו ובשכונת התקווה תקשורת ואקטואליה.