מאיה מור ונאוה סיפור היכרות משתי זוויות~

הרושם הראשוני במפגש פנים מול פנים שאדם מסויים משאיר עליכם הוא שונה מהרושם הראשוני בעידן הבלוגים, פייסבוקים סלונים וכל השאר. מאחר ודרך הכתיבה אנחנו יכולים לזהות טיפוס של אדם ולהתחבר לנימי נפשו של הכותב-ת. ובשנים האחרונות הכרתי דרך הפייסבוק ,סלונה ,טוויטר אישה אישה ועוד ;עולמות מעניינים של זהוי נשמות מדליקות להוסיף לפיספס חיי.

אני עומדת לספר לכם היום, על מפגש פנים מול פנים , עם נשמה מעניינת מלפני 4 שנים, טרם הפייסבוק והסלונה.
מאיה מור , בחורה שהתחברתי אליה מידית , המשכנו לקשר של מפגשים נחמדים בקיבוץ בית השיטה. סדנאות יצירה לתוך הלילה בתל אביב אך הקשר העיקרי נשמר דרך הפייסבוק, הזמנתי אותה לערב כותבות , היא הגיבה בבישנות שהיא היתה מאד רוצה לכתוב והיא לא יודעת על מה. העלתי רעיון שהיא תכתוב על המפגש ביננו מהזווית שלה ואני אספר מהזווית שלי , חמוד לא? יצאה מאיה לדרך והנה מה שהיא ואני כתבנו ~ אהבתי תנסו לעשות זאת עם חברות בחיים שלכן, זה מה זה מעניין~

סיפורה של מאיה
לפני כ4 או 5 שנים (מי זוכר?) בבוקר עבודה די שיגרתי בסטודיו ליצירה שהיה לי באחת הפינות הירוקות שברחבי הקיבוץ בו אני גרה,בזמן שעיצבתי להנאתי אלבום חתונה מקושט לזוג שלא מכבר התחתן…

שמעתי מעבר לדלת ומבעד למוזיקת הרקע הנעימה שבסטודיו קולות חזקים ולא מוכרים מהחדר השכן של צלם שחלק איתי את הסטודיו.יכולתי לנחש שלא מדובר בסתם שיחת חולין עם אחד הלקוחות אלא בפגישה מאד מיוחדת ואחרת שקורית שם.

ואני, מתוך רצון לשמור על מרחב מחיה לכל אחד מאיתנו לא הצצתי החוצה. ידעתי שאילן – הצלם, יכנס באיזשהו שלב ויספר לי או יכיר לי את אותה אשה שנמצאת אצלו.
לא עברה חצי שעה ושמעתי דפיקה בדלת… אפשר, שאל אילן בנימוס? ועניתי בטח שאפשר, הסקרנות שלי כבר היתה בשיאה.

אל החדר נכנסה אשה מרשימה וגבוהה, כובע ענק לראשה ואנרגיות שלא היו מוכרות לי עד אז. החיוך שלה הצחיק וכבש אותי כאחד.

אילן אמר שלום, זאת נאוה, ישראלית שחיה בחו"ל ובאה לארץ לחגוג לעצמה יום הולדת 50 ושלכבוד האירוע חיפשה צלם מעולה באינטרנט והגיעה במקרה(או שלא) אליו.

תוך כדי ההסבר, כשכל חומרי היצירה מפוזרים על שולחני, ראיתי איך נאוה מתמגנתת אל שלל המדבקות והחותמות והתלהבה מהן ומהאלבום שעיצבתי כמו שרק ילדה קטנה ומקסימה יודעת להתלהב מכאלו דברים. ונאוה, במוחה הקודח כבר גילגלה רעיון בראש ושאלה אם במקרה אוכל לעצב לה אלבום מיום הבילוי בזיכרון יעקב עם החברות הטובות שלה

שנפגשו למסיבת טרום יומולדת, וביקשה שיהיה מוכן עד לאירוע שיתקיים בשבוע הבא.

האמת שדי הופתעתי מהבקשה, אבל בלב הרגשתי שלא בא לי לאכזב אותה כשהיא בשיא התלהבותה..

אמרתי לה שבכיף אכין לה אלבום מעוצב והסברתי לה מה אני צריכה בשביל זה… לא עברו דקות ספורות והיא הביאה מהחדר השני ערימת תמונות ואמרה לי קחי – סומכת עליך, לא מבינה בזה כלום רק שימי כזה ואת זה ומזה גם קצת תוך כדי שהיא אוחזת ומלטפת את המדבקות המנצנצות

מאותו יום נולד קשר שהניב עוד אלבום מעוצב בעבודת יד מהאירוע עצמו שהתקיים במועדון כליף ביפו, וכמה מפגשים משותפים של עיצוב אלבומים בסטודיו שלי ואצל נאוה בביתה בתל אביב.
אני יודעת שפתחתי לנאוה את החלון האין סופי הזה לטרנד הסקראפינג בוק, ונכון להיום היא השאירה אותי הרבה הרבה מאחור בתחום הזה.

נאוה, אשה מיוחדת שיודעת לחיות ולהחיות את מי שמסביבה. "

סיפורי שלי שמתקרא סיפורה של נאוה

לפעמים ,אני מתה להבין את הראש שלי ,ממש ! כמו המקרה שבחרתי בצלם מקיבוץ בית השיטה לצילום ותיעוד אירוע יום הולדת החמישים שלי. כגבורת מחלת הסרטן, חגיגה של יום הולדת חמישים זה לא מובן מאליו ,אחרי הכל הייתי אמורה להיות באיזה קבר יפה בקיבוץ עינת לולא היקום סבר ,שיש להשאיר אותי עוד כמה עשרות שנים כדי שאוכל לאמלל כמה נשמות חדשות שעדין לא פגשו בי. סתאאם..
נחזור לקיבוץ בית השיטה, ראבק נאוה למה בית השיטה? מה נגמרו הצלמים בתל אביב? לכו להבין את הראש. בכל זאת אני מגיעה לצלם בקיבוץ , כדי לגמור את עבודת עריכה של המצגת. לא סתם מצגת ,אמללתי את כל חברי שהיו חייבים להשתתתף בסרט ,שמתעד אנקדוטות מעניינות מהעבר ו המשותף.
להגיד לכם שזה היה שווה אוסקר? ממש לא! אבל בשבילי זה סרט מתעד חיים, על זה אני אומרת, אני בלוויה שלי כבר הייתי… מחייכת.

נחזור למאיה, ביום שהגעתי לסטודיו של אילן, ראיתי אלבום מעוצב של חתן כלה ומה זה קנאתי… ו"רציתי גם" .
אילן אמר לי שזה העיצוב של מאיה מור אומנית שבסטודיו ליד. הסתקרנתי ומה זה נדלקתי? עכשיו ומיד הולכים אליה! אמרתי לו וכך היה. נכנסתי לסטודיו לעיצובים מהממים , אישה עם עיניים יפות , לבוש אומנותי זרוקי ,שכבות מלאות צבעים מנוגדות לנוף בית השטיה,יש אנשים שההויה שלהם , אפססט לא ממש מתחברת למקום המגורים שלהם, כמובן שזה הדמיון שלי כי מאיה מאוהבת בקיבוץ, עדינה וחייכנית ,נראתה מה-זה מבוהלת מהדמות הגבוהה, הזאת ממקליפורניה שעמדה מולה רועשת ומתלהבת, חשבתי לעצמי איזה כשרון שיושב בבית השיטה לא חבל? אבל מי אני שאתחיל להעביר אנשים ימים ויבשות? מה עוד שאמריקה מלאה באומנים שלא גומרים את החודש אבל אני תמיד מעבירה מצבים בדמיון לארץ אחרת נו טוב , גם סוג של בילוי.

בכל אופן ,מאיה בחיוך של אישה מדהימה פתחה מגירות עם מדבקות ניירות מיוחדים, יופי צרוף לעיצוב אלבומים וכל מיני סוגי יצירה ,אני נדלקתי ,מה זה נדלקתי רציתי גם ומיד ואכן הכרחתי את המסכנה לערוך עבורי אלבום יוםהכייף עם החברות .
הזמנתי אצלה גם את אלבום האירוע לגיל ה50 , למה לא? אירועים אני חוגגת ~ שיהיה כמו חתונה ממש~

האלבום המיני הראשוני יצא מדהים והאלבום של מסיבת יום ההולדת מקשט את סלוני בקליפורניה כנראה שאעביר אותו לתל אביב כי אחרי הכל , כאן הוא ביתי. ואני חזרתי לקליפורניה ,מדינת אלבומי הסקראפ ונכנסתי לעולם יצירה קסום.
כשאני סוחפת אחרי רבות לשגעון ,שממש "שואב" אותך, עיצבתי חדר רק ליצירה בתל אביב, ובקליפורניה כשאלפים רבים של שקלים ודולרים נשפכו שם, וכשאלבומים רבים עוצבו~

מאיה ואני ,המשכנו למפגשי יצירה אצלי בתל אביב, אצלה בקיבוץ כן נסעתי בלי להתבלבל, ו בכלל שמרנו על קשרים. גם הכרתי את בן זוגה ואני יודעת שאני ברת מזל שהכרתי אותה והיא בפיספס חיי,אני מאד מקוה שהיא תתחבר לכותבת שבה כי היא שם! ותמשיך לכתוב פה, או שם, העיקר שתכתוב~
יאללה להתראות בקרוב ולמי שאיכפת אני בתל אביב מתמוגגת~

נאוה רייץ
Tel Aviv born , living in the USA since 1982 a mother of two boys Ariel 23 and Jordan 21, will live partly in new york city , Amsterdam and mainly Tel Aviv .after a brain surgery in 2012, early retirement from my line of work as a baby bedding designer at www.navasdesigns.com ,attached to dutch guy Albert ~ ~ love my new life in Hebrew and English~