מאחורי מסכה או: כוחה של אישה / לואיזה מיי אלקוט
156 עמודים
תרגום – שירלי פינצי לב
הוצאת סנדיק ספרים 2015
העלילה מתרחשת באנגליה במאה השמונה עשרה בתקופה ויקטוריאנית נוקשה המאופיינת בטקסים וגינוני נימוסים רבים, הבדלי מעמדות והבדלים מגדריים בהם מעמד האישה אינו זהה למעמדו של הגבר.
העלמה ג’יין מיור המציגה עצמה כנערה בת 19 מגיעה למשפחת קובנטרי, משפחת אצולה ללמד את בלה בת ה- 16 מוזיקה, צרפתית וציור. לאחר שהיא מפגינה את כישוריה לשביעות רצונם של הגברת קובנטרי ושאר בני המשפחה, היא מקבלת מגברת קובנטרי שלושים ימי חסד- שלושים ימי ניסיון כדי לבדוק האם היא מסוגלת למלא את המשימה שלשמה היא הגיעה ולהיות לאומנת החדשה של בלה.
כבר בפתיחה הקורא לומד כי העלמה ג'יין מיור אינה באמת בת 19 ואינה מסכנה כפי שהיא מציגה עצמה בפני המשפחה. יש לה מטרה והיא תעשה הכל על מנת להשיג את המטרה גם אם זה אומר להשתמש בתחבולות, תככנות, רמאות והתחזות לאחרת כל הדרכים כשרות להשגת המטרה. ג'יין מיור שואפת להשתייך למעמד האצולה ומבחינתה המטרה מקדשת את האמצעים. האם תצליח ג’יין מיור במזימתה ? האם אכן ישתנו חייה לטובה או שאולי לא והיא תפסיד הכל? את כל זאת תצטרכו לקרוא בספר.
העלילה עוסקת לא רק בחייה של ג'יין מיור וברצונה להשתייך למעמד האצולה אלא בחייהן ומעמדן של הנשים באנגליה. אם לא השתייכת למשפחה בעלת מעמד חייך היו בתחתית הסולם.
כשאני מלווה את ג'יין מיור במעלליה תוך כדי קריאה חשבתי לעצמי כי גם אנחנו בחיי היום יום עוטים על פנינו מסיכות. יש כאן מידה מסויימת של אירוניה כיון שלואיזה מיי אלקוט עצמה השתמשה בסוג של מסיכה- שם בדוי של גבר כדי לפרסם את הספר. יחד עם זאת היא הצליחה לא רק לחשוף אותי למעמד האישה במאה השמונה עשרה באנגליה אלא גם לעורר את השאלות האם ואיזה מסיכות אנו עוטים על עצמנו בחיי היום-יום? מי הם הפנים שמאחורי המסכה? האם מי שאנחנו חשים שאנחנו זה גם מה שאנחנו מציגים כלפי חוץ? האם גם בימינו המסכה היא חלק ממערכת הנורמות וההתנהגות שהחברה דורשת מהיחיד ?
אחת התובנות שלקחתי איתי מהקריאה היא שלעיתים אנו זקוקים למסיכות כדי לשמור על עצמנו. ניתן לדמות את המסכה לשריון דמיוני שמגונן עלינו מפני המציאות, ושעוזר לנו ליצור מציאות מדומה. הבעיה היא שלפעמים אנחנו מזדהים יותר מידי עם המסכה, מדחיקים את אישיותנו האמיתית ומשחקים את התפקיד שבחרנו לעצמנו. לכן חשוב להכיר את המסכות שלנו. לדעת מתי כדאי לחבוש אותן ומתי כדאי להסיר אותן. חשוב שלא נזדהה עם המסכה יותר מדי ושנדע ונבין שהמסכה איננה אנחנו עצמנו .אנחנו משתמשים במסכות ובתחפושות גם בחיי היום-יום. זה לא דבר רע זה מראה שאנחנו יודעים להשתנות ולהתאים עצמנו לסביבה, אבל צריך לשים לב שאת הדברים החשובים באמת אנחנו לא משנים. שיש לנו זהות אמיתית שהיא שלנו ואנחנו נאמנים לדברים שחשובים לנו.
הספר קריא מאד והעלילה זורמת. אפשר לסיימו במספר שעות.
קראתי, חשבת, הבהרתי לעצמי נקודות חשובות בחיים, נהניתי ואני ממליצה על הספר.
