מהו הדבר שהכי מפחיד אתכם? הדבר שרק המחשבה על עצמכם עושים אותו, מכווצת אתכם ומאיצה את פעימות לבכם?
ובכל זאת. אתם לא מפסיקים לחשוב עליו. כי יש בכם משהו עמוק, כמו קריאה פנימית, לעשות אותו ודווקא אותו?
האם זה לעמוד מול קהל? אולי לפתוח את העסק עליו אתם חולמים? האם זה להתמסר בזוגיות? ללכת בעקבות החלומות שלכם?
מה זה הדבר שאתם כל כך רוצים, ובו זמנית מתים מפחד?
"המקום בו נמצאים הפחדים הגדולים ביותר שלך, הוא המקום בו נמצאת יכולת הצמיחה הגדולה ביותר שלך. אל תברח מפני הפחדים שלך, רוץ תמיד לעברם". (רובין שארמה)
לרוץ אל עבר הפחדים. זו המשימה שלנו בטרילוגית הפוסטים "לשבור תקרות זכוכית".
כחוקרת תודעה ומומחית לתכנות תת המודע, "פחדים" זה אחד הדברים שהכי מרתקים אותי באופן אישי, כי הם תמיד מלמדים על מיקומן של תקרות הזכוכית בחיינו ועל הפוטנציאל הגבוה שלנו. (אני לא מדברת כרגע על חרדות. את זה חוקרת לעומק ד"ר FEAR – זוגתי שתחי')
מקומות שאנחנו רוצים להגיע, להתנסות, לחוות, ובכל זאת משהו בנו חוסם ולעיתים אף שם רגליים לעצמנו… מערכים שלמים של אמונות לא מודעות רוטטות מאחורי הקלעים, וכמו משאירות אותנו ב"נתיב הברירה הטבעית" – באזור הנוחות שלנו, שכבר מזמן לא נוח…
בשלב הזה אתם אולי מהנהנים, ואולי אפילו מרגישים עצב עמוק או תחושת תסכול שמציפה אתכם, כאילו הדבר האחרון שאתם צריכים זה תזכורת ממני לתקרות הכואבות שלכם.
אלא שאני לא באה רק להציף את הקושי, אני רוצה לברר אתכם אחת ולתמיד, מה יושב שם מתחת? מה מייצגת תקרת הזכוכית ברובד העמוק שלה? כמו בכל דבר, הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו הוא רק קצה הקרחון, המודע שמעל לפני השטח (התירוצים/הסיבות/הסיפורים) בעוד שרוב האינפורמציה הגורלית , זו שתגרום לנו לקבל החלטה כזו או אחרת, להתפשר, לוותר, לעצור עוד לפני שהתחלנו ,רוחשת מתחת לפני השטח, מאחורי הקלעים שבתת המודע.
קארל יונג , ההשראה העומדת מאחורי תפישת "המטאיזם" אותה ייסדתי, ואותה לומדים וחיים היום אלפי אנשים, גורס בצדק ש" עד שלא תהפוך את תת המודע שלך – למודע, הוא ינהל את חייך ואתה תקרא לזה גורל"…
הכי קל לנו להאשים את הנסיבות, הגורל, ההורים, או המצב הסוציו-אוקונומי שמונע מאתנו להגשים את החלומות שלנו, כשבפועל אין אף אחד אחראי לכך מלבדנו עצמנו. כל ההתרחשויות, כל האמונות המסרסות, הפחדים וההרס העצמי רוחש לו בתת המודע,
וכל עוד נשאיר אותו בגדר "תת מודע" הוא ימשיך לנהל אותנו. אך ברגע שנבין את זה ובאקט של החלטה נקח אחריות ונתחיל להנגיש לעצמנו רבדים עמוקים של התודעה, רבדים לא מודעים, המשמשים 90% אחוזים (!!) מכלל התודעה ויכולות המוח שלנו.
אנחנו נלמד שלא רק שאי אפשר לוותר, להדחיק או להתכחש לחלקים עמוקים אלה בתוכנו, אלא מיטב ההזדמנויות שוכנות שם, בצל של עצמנו, בנקודות המפגש והחיכוך עם החלקים הלא מודעים והמודחקים בנו. לא רק שלא נברח מהפחדים, אלא נרוץ לעברם, נכיר, נפגוש, ונסתכל להם ב"לבן של העיניים"! כי משהו מופלא מתרחש אחרי עימות עם פחד. האור נדלק, והמפלצת נעלמת…
בסדרת הפוסטים "לשבור תקרות זכוכית" אצא אתכם למסע מודע בלא מודע, כלומר כניסה מונחית ומסודרת אל נבכי התודעה. כאשר המטרה: לפגוש את הפחדים. לפגוש את צידי הצל (להם אקדיש את הפוסט הבא) לא לפחד מעצמנו. לא לפחד מהפחד. כי רק דרכו אפשר לפרוץ את החסמים העוצרים אותנו מלהגשים את מלוא הפוטנציאל הגלום בנו.
"מה הסיפור שלך?"
בואו נשחק משחק. הוציאו דף ועט, מוזמנים להדפיס את השאלון מה הסיפור שלך או לחילופין לכתוב על כל דף מזדמן.
דמיינו שאתם צריכים להמציא עכשיו סיפור. סיפור לפני השינה לילד שלכם, סיפור קצר לתחרות של סלונה, או תסריט דמיוני.
יש לנו? עכשיו השיבו בצורה אינטואיטיבית ומהירה על השאלות הנ"ל. ורק אז המשיכו בקריאת הפוסט.
גיבור : מיהו גיבור הסיפור?
מקום: היכן הסיפור מתרחש?
מטרה: מה המטרה של הגיבור?
מכשול: מהו המכשול העומד בפני הגיבור?
כוח-על: מהו הכח שהגיבור מגלה בעצמו?
סוף: מה סוף הסיפור?
——
הגיבור שלנו מתקיים בתוכנו, מי הגיבור שתת המודע שלכם שלף עבורכם? איך בחרתם למצב את עצמכם?
הסתכלו רגע על המטרה שלכם. מה הדבר שהגיבור רוצה לעשות? ואיזה מכשול הוא מייצר לעצמו בדרך?
לצד המכשול, יש גם כח-על, אותה תכונה (לא משנה אם כתבתם "לעוף" או "לרפא" או כל סופר-כח אחר, תראו איך אין מקריות ותת המודע שלכם שלף את הדבר המדויק אליו הוא שואף)
לא פחות חשוב, התבוננו לרגע בסוף של הסיפור שלכם. הוא כתוב שחור על גבי לבן. האם בחרתם בסוף טוב? בחרתם בסוף טראגי? הרואי?
אנחנו, כצופים של חיינו, כמקבעים רגע רגע בלא מודע, את מה שהופך למציאות חיינו, את המציאות "ההולגרפית" שלנו. אנחנו הסגנורים, הקטגורים, והשופטים של עצמנו…
זאת הזדמנות להציץ אל הסיפור שתת המודע גילה לכם "על הדרך", זהו הסיפור שלכם…
אשליית המשחק שיצרנו, אפשרה לתת המודע לכתוב סיפור שלכאורה לא קשור אליו, הוא מרשה לעצמו להשתולל ולחשוף את האמת הכמוסה.
כמה פעמים שלא תעשו את התרגיל הזה אתם תגלו שאתם מגיעים לאותו הדבר. תיאורים שונים, גיבורים שונים, אבל כולם מספרים את אותו סיפור.
נעים מאד, אני הגיבור שלכם! זאת המטרה שלי. זה המכשול, וזה גם כח-העל שיש בי.
התמוגגו על רגע של התבוננות עמוקה. מוזמנים לשתף אותנו בגילויים שלכם כתגובה, ובפוסט הבא נבחן את דחפיו של הגיבור, הכוחות המניעים אותו, ובעיקר את הפחדים שלו.
STAY TUNNED!
וכמובן העבירו הלאה…
לצפייה בסרטון קצר על "לצאת מהמטריקס".
רוצים להצטרף לקהילה של אנשים מגשימים?
לאירוע לצאת מהמטריקס הרשמו כאן
מטאיזם היא תפישת לימוד המאפשרת לנו להתבונן בחיים שלנו "מלמעלה" (מטא – ביוונית עתיקה פירושו "מעבר"). כשאנחנו מפענחים את הדפוסים המנהלים אותנו ברבדים השונים של חיינו, אנחנו לומדים להנגיש את תת המודע, וכפי שיעץ לנו יונג: להפוך אותו למודע.
שם, ברגע בו מתרחשת מודעות – מתחיל המשחק האמיתי של החיים. רק שם, באותו רגע נדיר של הבנה, אנחנו מתחילים לנהל את החיים שלנו, לוקחות לידנו את המושכות. אז, באותו רגע של ההארה, מתרחש הקסם ומתממש החלום. משם אנחנו יוצאים לדרך חדשה, לומדים איך למשוך בחוטים של חיינו. את הטכנולוגיה העומדת מאחורי המשיכה בחוטים ניתן ללמוד בקלות יחסית בסמינר למשוך בחוטים.
הכול בידיים שלך.
לאירוע לצאת מהמטריקס הרשמו כאן
על המחברת:
פריידי מרגלית – מומחית לחקר תודעה, מייסדת תפישת המטאיזם
מייסדת ומובילת “מרחב מודעות” – קהילה מגשימה
אתר הבית: www.tatmuda.com
