לפני כחודשיים קבלתי הודעת וואטסאפ מאילאיל, שאמונה על נשות "יש עתיד", שקרוב לוודאי הספר:"אין לי מושג איך היא עושה את זה", נכתב עליה וזו הייתה לשון ההודעה:
"ביום ראשון ה – 6/5 אנחנו יוצאות יחד לסיור היכרות עם הפמיניזם הדתי והחרדי בירושלים והגושים".
בין הפרטים הטכניים שכללה ההודעה היה כתוב: "בצהריים תוגש ארוחת צהריים קלה במסעדה מקסימה".
ערב קודם לסיור נשאלנו ע"י אחד מחברינו אם אנחנו פנויים לבוא להופעה ביום ראשון, אני עניתי שאיני יכולה מכיוון שאני יוצאת לסיור היכרות עם הפמיניזם הדתי חרדי.
התגובה הייתה: "מדע בדיוני?" ואני עניתי: "סוג של", כי ככה הרגשתי.
לא ממש הבנתי איך צירוף המילים פמיניזם ונשים דתיות הולך ביחד.
אז זהו שיש דבר כזה ואת היום הזה כנראה לא אשכח לעולם.
פגשנו נשים פורצות דרך, שאומץ, נחישות ואמונה בדרך הם מנת חלקן, נשים שהחליטו שהן לא רוצות להיות שקופות יותר ורוצות להשמיע את קולן, נשים אמיצות, שלא פעם "משלמות" מחיר לא פשוט בעבור מאבקן הצודק.
פגשנו צעירות, שחרף התנגדות חריפה בסביבה בה הן מצויות, בוחרות להתגייס לצבא .
משפט שנחקק במוחי, שנאמר במהלך הסיור ע"י אחת מהנשים האמיצות שפגשנו, הוא: "אם אתן כנשים במגזר החילוני צריכות לשבור תקרות זכוכית, לנו יש תקרות בטון".
נשים אלו פתחו בפנינו באותו יום צוהר לעולמן והן יצרו בי את ההבנה שהעתיד של הנשים, הן חילוניות והן דתיות מצוי בחיבור, בהבנה, הקשבה ומאבק תמידי להכרה של החברה בשוויון אמיתי בין גברים ונשים.
במהלך הסיור החשוב הזה הגענו לארוחת צהריים בישוב "אפרת", במסעדת "בין הכרמים".
אי אפשר שלא להתאהב במקום, הנוף עוצר נשימה והמסעדה נוסכת מיד הרגשה של בית.
הוגשה לנו שם ארוחה נהדרת שכללה סלטים שהוכנו מירקות טריים, שנראה שנקטפו מהשדה לפני רגע, לחמים שנאפו באהבה, שקשוקה טעימה וקינוחים שהוכנו באהבה ענקית.
מסעדת "בין הכרמים" הוקמה בשנת 2016 ומטרתה הייתה להוות בית חם לתושבים בגוש עציון ולאורחים בכלל, מקום מנוחה לגוף ולנשמה.
במקום מתקיימות פעילויות לכל הגילאים, בשעות אחר הצהריים מתקיימות פעילויות לילדים והורים והערבים מוקדשים למבוגרים ובעיקר פעילויות לנשים.
במקום פגשנו את יסכה אופנהיים, שיסדה את קבוצת הפייסבוק "דתיות עסקיות מדברות" ואת חגית מוריה, יזמית ואקטיביסטית, שהקימו את המקום המופלא הזה והן סיפרו לנו על הנשים הדתיות שמבקשות את דרכן בעולם העצמאי והעסקי והקושי שלהן בעולם הזה, שבמגזר הדתי ברובו גברי.
הנוף עוצר הנשימה במרפסת של "בין הכרמים" , הארוחה הנהדרת שהוגשה לנו עטופה בהרבה חום ואהבה הזכירה לי את המאפה הזה שאני מכינה תמיד לשבועות.
מאפי שמרים במילוי גבינה, תרד וחצילים
זה המקום לומר שאפשר למלא את הבצק בכל מילוי שרוצים.
אז מה צריך:
לבצק
1 ק"ג קמח מנופה
1/4 כוס שמן זית
3 כפות סוכר חום
40 גר' שמרים יבשים
2.5 כוסות מים (625 מ"ל)
1 ביצה
2 כפיות מלח
למילית
500 גרם גבינה בולגרית מפוררת
2 חצילים קלויים, קלופים וקצוצים
500 גרם תרד טרי קצוץ
פלפל שחור גרוס
להברשה ולציפוי
1 ביצה טרופה בכף שמן
שומשום
להכנת הבצק:
לקערת מערבל עם וו לישה מוסיפים את הקמח, שמן הזית, הסוכר החום והשמרים ומערבלים כדקה.
מוסיפים בהדרגה את המים, מוסים את הביצה ובסוף את המלח.
לשים כ 7 דקות לקבלת בצק אחיד.
מקמחים משטח עבודה ומעבירים אליו את הבצק.
לשים עוד קצת ומעבירים לקערה משומנת, מכסים בניילון נצמד ומעבירים למקרר ל – 4 שעות.
להכנת המאפים:
1. מחלקים את הבצק ל – 14 כדורים שווים, מסדרים על משטח מקומח, מכסים במגבת ומתפיחים כשעה וחצי נוספים עד שהכדורים מכפילים את נפחם.
2. מערבבים בקערה את כל מרכיבי המלית.
3. מחממים תנור ל – 220 מעלות.
4. על משטח מקומח, מרדדים כל כדור בצק למלבן בגודל 25*8 ס"מ.
5. מורחים לאורך המלבן מעט מהמלית, מגלגלים לגלילה, סוגרים את הקצוות ומניחים בתבנית מרופדת בנייר אפיה.
6 מורחים את הגלילות בביצה הטרופה, זורים שומשום ואופים כ – 25 דקות עד להזהבה.
מגישים חם.
