בשנים האחרונות יש הסכמה רחבה בדבר הצורך לחולל שינוי במערכת החינוך. ה-Early Adopters כבר מזמן בשטח, ועכשיו הגיע זמנה של המסה הקריטית להצטרף. אבל איך ייראה בית הספר? לאן מוביל השינוי הזה? הנה כמה רעיונות:
בעבר החינוך התמקד ברכישת ידע שנשמר בספרים. העובדה שהידע מצוי כיום במחשב-על קטן בכף היד של כל אחד מאיתנו, הפכה את העיסוק הזה לכמעט מיותר. יש מצב שבשלב הבא אפשר יהיה לטעון את הידע ישירות למוח בהקשת Download אחת (מטריקס, מישהו?).
(Photo by Gaelle Marcel on Unsplash)
בכל אופן, דווקא בעולם החדש הזה יש לבית הספר פוטנציאל לתפוס תפקיד מרגש ומשמעותי, אם נזיז לרגע את ההתמקדות ב-ספר שבו (במובן סמלי של רכישת ידע), לטובת חשיבה על ה-בית.
אז מה יש ב"בית" שחסר כיום במוסדות החינוך שלנו?
קשר אישי
בכל בית נורמטיבי יש מבוגר אחראי אחד לפחות, שעיקר עניינו טיפוח הילד ודאגה לרווחתו הפיזית והנפשית. האנשים שיעבדו בבתי הספר בעתיד לא יעסקו בהוראה במובן המסורתי (מסירת ידע ומתן הוראות), אלא בהנחיה ובחניכה של הדור הצעיר תוך מתן דוגמה אישית להתנהלות בעולם כאדם סקרן שלומד ומתפתח כל הזמן. הם יכירו אישית כל תלמיד ותלמידה ויעזרו להם בקידום המטרות, הכישורים והרצונות שלהם.
מרחב מזמין
הורים משקיעים המון מחשבה בעיצוב חדרי הילדים, בשעה שבבתי הספר אותם ילדים מבלים במבנים מיושנים, מדכאים ולעיתים מוזנחים ממש. בית הספר של העתיד ייראה יותר כמו בית פרטי: יהיו בו פינות ישיבה ללמידה אישית וקבוצתית, ריהוט נוח ואזורים לאכילה, למשחק, למנוחה ולשיחה. התזוזה בכיוון הזה בעולם כבר התחילה מזמן, ואפילו משרד החינוך הצטרף בפרויקט M21 שנותן מימון לשיפוץ מאות מרחבי למידה בבתי הספר. תשכחו מישיבה בשורות – העניין הזה מיצה את עצמו סופית…
בחירה
ברוב הבתים יש לילדים אפשרות מסוימת לשלוט בזמן הפנוי שלהם. בתי הספר של העתיד יתפרו תוכנית לימודים אישית לכל אחד, ויעניקו כמה שיותר הזדמנויות לבחור איך ומה ללמוד. לטכנולוגיה יש תרומה משמעותית לכל זה, כי היא מאפשרת הערכה מתמשכת של התקדמות התלמיד ביחס לעצמו, ולא כמו שהתרגלנו עד עכשיו – מבחנים שמשווים אותו לאחרים אבל לא בהכרח עוזרים לו להתקדם ולהשתפר.
גיוון
אין שני בתים זהים! בתי הספר של העתיד יציעו מגוון תחומי פעילות רחב מהמקובל היום, מתוך הבנה שלא כל התלמידים נמשכים לתכנים עיוניים. מרגע שהופנמה התובנה שלמידה צריכה להיות רלוונטית לחיי הילדים כדי שתהיה להם מוטיבציה ללמידה עצמאית (משיכה ולא דחיפה), נפתח הפתח להחזיר לבית הספר מקצועות שנדחקו ממנו החוצה בעבר.
יותר ויותר נראה בתי ספר שיש בהם אזורים בעלי אופי שונה במקום עשרות כיתות זהות: חללי סטודיו לבנייה ויצירה (מייקרס, רובוטיקה, טינקרינג), מטבחים לבישול ואפייה, מעבדות לניסוי ומחקר, ספריות מרווחות לקריאה וללמידה עצמית, מרחבים פתוחים לעבודה על פרויקטים, כיתות אומנות, דרמה ומחול, חממות אקולוגיות, ואזורי חוץ ופנים למשחק חופשי ולפעילות ספורטיבית.
הגיוון יתבטא גם בלמידה רב-גילית – הרי גם בבית, אחים, בני דודים ושכנים שאינם חולקים את אותו שנתון, משחקים יחד.
בבתי ספר שמיישמים את העקרונות האלה כבר היום, תלמידים אוהבים להגיע לבית הספר, נשארים בו גם לאחר שעות הלימודים ולדבריהם הם מרגישים שבית הספר הוא "הבית השני" שלהם. יש למה לחכות!
מתעניינים בהתחדשות בחינוך? אני כותבת על זה גם כאן, באתר אמי"ת גוגיה
מוזמנים לעקוב אחרי גם בפייסבוק
ובטלגרם בערוץ t.me/unschoolingschool (שיתוף סרטונים רק על בתי ספר שווים. בלי חפירות)
בתמונה: ככה נראית כיתה בביה"ס סאמרהיל באנגליה – ריהוט עץ באווירה ביתית (על הביקור שלי בביה"ס החופשי המיתולוגי קראו כאן)